ע"פ 7851/16 מוחמד סוויטי נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, במספר עבירות, ובין היתר בעבירת שוד מזויין, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). המערער שימש כנהג של חבורה ששדדה באלימות קשישה בת 78. המדובר בשוד מתוכנן היטב, במהלכו נהגו השודדים באלימות כלפי הקשישה והמטפלת הסיעודית שלה, ושדדו, בין היתר, כספת שתכולתה כללה כ-300,000 ₪ ותכשיטים בשווי של כ-100,000 ₪. חלק מבני החבורה טרם אותרו וטרם נתפסו.

על המערער הושת עונש מאסר בפועל של 44 חודשים, ועל כך נסב הערעור שבפנינו.

2.

נוכח חומרת העבירה ונסיבותיה, כמתואר בהכרעת הדין, התמקד הסניגור המלומד בעיקר באחידות הענישה, בטענה שעונשו של המערער חמור ביחס לזה שנגזר על אחר שהשתתף בשוד.

לא מצאנו כי יש בטענה זו כדי להביא להקלה בעונשו של המערער, ודי אם נציין כי לגבי המערער נקבע פוזיטיבית כי ידע אודות השוד המתוכנן, והיה חלק מהקשר לביצוע השוד. זאת, להבדיל מהשותף האחר שעניינו הסתיים בהסדר טיעון והושת עליו בסופו של יום עונש מקל של שישה חודשי עבודות שירות בגין עבירה של סיוע לכניסה למקום מגורים, לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין.

מנגד, נציין כי על השותף "הבכיר", שהורשע גם בעבירת נשק, הושת עונש מאסר של חמש שנים וחצי.

3.

הפיצוי המתון יחסית שהוטל על המערער – נוכח הנזק הכבד שנגרם למתלוננת גם בהיבט הכלכלי – טרם שולם, ובפני המערער פתוחה הדרך לפנות למרכז לגביית קנסות, ואין מקום להתערבותנו בנושא זה.

4.

לא נעלם מעיננו התסקיר החיובי יחסית בעניינו של המערער. אם וככל שהמערער יתמיד בהתנהגותו הרי שמועד ריצוי שני שליש מתקופת המאסר קרוב, ויש להניח שהנתונים יונחו בפני ועדת השחרורים.

5.

סוף דבר, שהערעור נדחה.