ע"פ 7866/03 פתחי טאהא נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של אחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, תקיפת שוטר, ונהיגה בזמן פסילה.

בתאריך 14.5.2003 נהג המערער במכונית אף שהיה פסול לנהיגה. במהלך הנסיעה, בעת שהבחין בניידת משטרה, ביקש המערער להימלט ממנה בנסיעה מהירה לאחור, תוך שהוא משליך מרכבו שקית ובה 123 כדורים של סם מסוכן מסוג אקסטזי. משנחסמה דרכו על ידי השוטרים הוא נדרש לצאת מן הרכב ואחד השוטרים הבחין בשקית הסם המושלכת והרימה. המערער דחף את השוטר, הפילו ארצה ונמלט מן המקום.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של מאסר בפועל לתקופה של 34 חודשים וזאת בנוסף לעונש של מאסר מותנה.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. עיקר טענתו של בא כוח המערער היא שבית המשפט המחוזי לא נתן משקל די לעובדה שהמערער מבקש לפתוח דף חדש בחייו ולהינתק מן העולם העברייני. כוונה זו של המערער, כך הוא מציין, מצאה ביטוי בעובדה שהסגיר לידי המשטרה כלי נשק שהיה בידו וטבליות של סם מסוכן. ראוי היה, לדעת בא כוח המערער, ליתן ביטוי לעובדה זו ולעודד את האפשרות שישנה מדרכיו הרעות.

דין הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי התייחס בגזר הדין לעובדה שאכן המערער מסר לידי המשטרה כלי נשק וסמים מסוכנים והביא את הדבר בחשבון העונש לקולא אף שהדבר נעשה, כפי שציין בית המשפט קמא, רק לאחר שהמערער נתפס וציפה לעונשו. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון העונש לקולא גם את נסיבותיו האישיות של המערער. כל זאת - בצד החומרה הטבועה בעבירות שבוצעו על ידי המערער - אחזקת סמים מסוכנים בכמות גדולה המאפשרת את הפצת הסם ברבים, והתנהגותו האלימה בעת שנתפס בכף. בית המשפט קמא ציין גם כי המערער נהג ברכבו בזמן פסילה. גם עובדה זו שימשה לחובתו.

בנסיבות העניין, העונש שהוטל על המערער בבית המשפט המחוזי אינו מופרז בחומרתו באופן המצדיק התערבות ובפועל אף אינו חמור כלל בהתחשב בעבירות בהן הורשע המערער.

הערעור נדחה.