ע"פ 7870-22 ע"פ 7870-22

המערער הורשע על פי הודאתו על פי כתב האישום המעודכן שייחס לו עבירות של תקיפה לשם גניבה, גניבה ושוד. לפי האישום הראשון שיוחס לו, המערער דחף את המתלונן שעמד בתחנת אוטובוס, תפס בחוזקה בשתי ידיו את מכשיר הטלפון הנייד שלו ומשך אותו מידו, ולאחר מכן נמלט בריצה.

המקרה נושא האירוע השני אירע ביום למחרת ומייחס למערער שוד מכשיר טלפון ממתלוננת. חרף התנגדות המתלוננת דחף אותה המערער בחוזקה ומשך את המכשיר מידה. בעקבות כך נפלה ונחבלה בברכה.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ' עלי) קבע שמדובר באירוע אחד, העמיד את המתחם בין 36-12 חודשים, וגזר על המערער עונש מאסר בפועל בין 26 חודשים, וכן עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

על גזר הדין נסוב הערעור שלפנינו. המערער סבור כי בית המשפט היה צריך לקבוע את עונשו ברף התחתון של המתחם בהתחשב בנסיבות לקולה שפירט, ובשים לב שהעבירה האחרונה בה הורשע נעברה לפני למעלה משבע שנים.

לא ראינו לנכון לבקש תשובת המשיבים. בית המשפט עמד על מדיניות הענישה הנוהגת ועל כך שהמערער נקט באלימות כלפי שני קורבנות שונים וגרם להם לנזקים.

ניתן גם משקל לעבירותיו הקודמות בגינן ריצה עונשי מאסר בפועל, תוך שניתנה הדעת למועד הרשעתו האחרון כמו גם לנסיבות המקרה ולנסיבות האישיות להן טען המערער.

באיזון הכולל לא מצאנו כי הענישה שנגזרה חורגת מהראוי במידה המצדיקה התערבות.

הערעור נדחה אפוא.