ע"פ 7872/99 מוחמד אבו סנינה נ. מדינת ישראל

המערער בע"פ 7872/99 והמערערת בע"פ 7876/99 עמדו לדין יחדיו לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, ובתום פרשת ראיות שהובאו לאשמתם פסק בית המשפט להרשיעם בעבירת שוד בחבורה בניגוד לסעיף 402(ב) לחוק העונשין, בעוד שאת המערערת הוסיף והרשיע גם בשהייה בישראל שלא כדין בניגוד לסעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.

בית המשפט גזר על כל אחד מן המערערים עונש של 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר, וכן 18 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, חויב כל אחד מן המערערים לפצות את המתלונן בסך 1,500 ש"ח. הערעורים שלפנינו הם על חומרת העונש.

מעשה שהיה כך היה, שהמערערת הבחינה במתלונן בעת שהתעכב על יד דוכן לממכר פלאפל ברחבת שער שכם בירושלים. כשהוציא את ארנקו, הבחינה המערערת שהארנק מכיל סכום כסף גדול במזומנים. בעקבות זאת ניגשה אל המערער ואל איש נוסף שעמדו בסמוך, והסתודדה עמהם. משהחל המתלונן להתרחק מן הדוכן, ניצבה המערערת מולו וזעקה בקול רם כי המתלונן הוא מי שניסה בעבר לאנוס אותה. המערער והאיש הנוסף שהיו בחברתה התנפלו על המתלונן, היכוהו והוציאו מרשותו את ארנקו. בעוד העוברים והשבים מתגודדים סביב המתלונן, לנוכח מה שאמרה עליו המערערת, ניצלו השלושה את המהומה ונמלטו מהמקום. זמן מה אחר כך נלכדו המערערים באוטובוס. ברשות המערערת נתפס ארנקו של המתלונן, שהכיל כ9,000- ש"ח במזומנים ומסמכים שונים.

עבירת השוד שביצעו המערערים חמורה מאוד, לפי מהותה ובנסיבות ביצועה. כפי שציינה בצדק באת כוח המדינה, המערערים לא הסתפקו בחטיפת ארנקו של המתלונן, אלא השתמשו באמצעי תחבולה שמטרתו לנטרל כל התערבות מצד העוברים והשבים לטובת המתלונן, כדי להקל עליהם את ביצוע הפשע ואת ההימלטות מן המקום. ברי, שאילו עמדה השופטת המלומדת לגזור את עונשיהם של המערערים אך ורק על-פי מידת החומרה שבמעשה ובנסיבות ביצועו, חזקה שהיתה מטילה עליהם עונש מאסר כבד יותר. ואולם, בשלב הטיעון לעונש הוברר לבית-משפט קמא שעד למעורבותם בפשע הקשה הזה, נהג כל אחד מן המערערים ותיפקד כאזרח מתוקן. כל אחד מהם עובד לפרנסתו בטיפול בחולים ובאנשים קשי יום, ועל פי ההערכה שנתקבלה ממעסיקיהם, כל אחד מהם מבצע את תפקידו במסירות ובשקידה. על רקע התחשבותה בנסיבות האישיות הללו, החליטה השופטת המלומדת להקל בדינם של המערערים וגזרה עליהם עונש שעל-פי כל אמת מידה מקובלת לגבי מעשים חמורים שכאלה, איננו יכול להחשב כעונש חמור.

ברי לנו, שכל אחד מן המערערים מצר ומצטער על השתתפותו בפשע הזה; ואולם, בשיקולי הענישה היה על בית המשפט המחוזי להביא בחשבון, כפי שאכן עשה, גם את צורכי ההרתעה של עבריינים בכוח.

הערעורים נדחים.

לבקשת סניגורו של המערער בע"פ 7872/99 (מוחמד אבו סנינה), הננו מעכבים את ביצוע עונש המאסר. המערער יתייצב במדור הפלילי של בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 18.6.2000 לא יאוחר מן השעה 10:00 לפני הצהריים.

לצערנו, איננו רואים מקום להענות לבקשת עיכוב הביצוע של המערערת בע"פ 7876/99, ולפיכך אנו מורים כי היא תתחיל לרצות את עונשה מהיום.