פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
7916/04 - ה'
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה מיום 16.8.2012 לביטול תוספת פיגורים
בשם המבקש:
עו"ד יוסף מחאג'נה
בשם המשיבה:
עו"ד חיים שוייצר
החלטה
1.
בהתאם להחלטתי מיום 3.12.2012, ולאחר שניתנה החלטת בית משפט זה ברע"א 8129/11 מימון נ' מדינת ישראל (30.1.2013) בה הועלתה סוגיה דומה, אך בלא הכרעה לגוף העניין, נדרשתי בשנית לבקשה דנן. לאחר בחינה נוספת נראה כי על פי המצב החוקי דהיום אין למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות סמכות להפחית את ריבית הפיגורים המתווספת לפיצוי שנפסק בהליך פלילי (ראו סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק המרכז לגביית קנסות ) והגדרת המונח "חוב" בסעיף 1 לחוק זה).
2.
ככל שהמקור החוקי להטלת ריבית הפיגורים המתווספת לפיצוי הנפסק למתלונן בהליך הפלילי הוא סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: חוק פסיקת ריבית ), יש ליתן את הדעת לשאלה האם מוסמכים בית המשפט שפסק את הפיצוי או ערכאת הערעור באותו הליך, להפחית ריבית זו מתוקף סעיף 5(ג) לחוק פסיקת ריבית. ואם כן, מהי המסגרת ומהו לוח הזמנים שבהם רשאי הנאשם שחוייב בפיצוי כאמור להעלות את טענותיו לעניין זה. האם עליו להעלות את עתירתו בהקשר זה כבר במסגרת הטיעונים לעונש או במסגרת הערעור על גזר הדין ככל שהוגש (ראו בש"פ 940/04 בן דוד נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (25.2.2008))? כל אלה שאלות אשר מן הראוי שהמחוקק ייתן עליהן את דעתו ויורה בהן הוראות ברורות, בין על דרך של תיקון חוק המרכז לגביית קנסות ובין על דרך של תיקון חוק פסיקת ריבית.
3.
מכל מקום ומבלי לקבוע מסמרות בעניין הסמכות ולוח הזמנים, ברי כי גם אם נתונה הסמכות בסוגיה זו לבית המשפט שדן בהליך הפלילי או לערכאת הערעור, אין לאפשר הגשת בקשה בעניין זה בחלוף שנים רבות מאז סיום ההליכים. במקרה הנדון הוגשה הבקשה שבע שנים לאחר שניתן פסק הדין בערעור. אם לא די בכך, המתלוננת, שהיא הנוגעת בדבר, לא צורפה כלל כמשיבה לבקשה. די בטעמים אלה על מנת לדחות את הבקשה.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ג' באדר התשע"ג (13.2.2013).
ש ו פ ט ת