ע"פ 7923/15 רונן בר שירה נ. מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ע' מודריק ) מיום 18.11.2015 שלא לפסול עצמו מלדון ב-ת"פ 45253-03-11.

1.

נגד המערער הוגש כתב אישום אשר ייחס לו, במסגרת ששה-עשר אישומים שונים, מגוון עבירות ובהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד. במסגרת האישום הראשון נטען כי המערער קיבל לידיו במרמה ושמר לשימושו האישי תרומות שנתקבלו משורה של גורמים אשר נועדו עבור מטה המאבק לשחרורו של החייל החטוף (דאז) גלעד שליט. בכתב האישום צוין נועם שליט, אביו של גלעד שליט, כאחד מעדי התביעה. התיק בעניינו של המערער מתנהל מזה יותר מ-4 שנים בפני השופט מודריק . בפתח הדיון הראשון שנערך בפניו, ביום 28.4.2011, הודיע השופט לצדדים כי יש לו היכרות קודמת עם נועם שליט, וכי ככל שהוא יוגדר "עד תביעה מרכזי" לא יוכל לדון בתיק. בתגובה הצהיר בא-כוחו של המערער כי "לעניין נועם שליט, אינני חושב שתעלה שאלה של מהימנות ולכן אינני מבקש מבית המשפט לפסול את עצמו" (עמוד 5 לפרוטוקול). ביום 7.3.2012 העיד נועם שליט בפני בית המשפט המחוזי.

2.

ביום 14.7.2015, כשנתיים וחצי לאחר עדותו של נועם שליט, הגיש המערער בקשת פסלות שופט. טענתו הייתה כי בסופו של דבר כן עלתה שאלת מהימנותו של נועם שליט ועל כן היכרותו המוקדמת של השופט עמו מחייבת את פסילתו. השופט מודריק דחה את בקשת הפסלות. הוא קבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, וציין כי ממילא היכרותו עם נועם שליט נובעת מיחסי ידידות ששררו בין נועם שליט לבין אחותו המנוחה בלבד וכי אין מדובר ביחסי "חברות" של ממש. ביום 21.7.2015 דחיתי ערעור על החלטה זו (ע"פ 5012/15 בר שירה נ' מדינת ישראל (21.7.2015)).

3.

עתה הגיש המערער בקשת פסלות נוספת בטענה כי הקשר בין השופט מודריק לנועם שליט עמוק מזה שציין השופט בהחלטתו. לטענתו, אחותו המנוחה של השופט הייתה בעבר בת-זוגו של יואל שליט ז"ל, אחיו של נועם, אשר נהרג במלחמת יום הכיפורים. לדבריו מדובר בקרבה שהיא "אף יותר מקרבה משפחתית בה המשפחות מתראות באופן תדיר זו עם זו". השופט מודריק דחה גם בקשה זו. הוא קבע כי לא מצא כל נימוק בבקשה המצדיק סטייה או שינוי מההחלטה הקודמת בעניין. עוד ציין כי "פעם אחר פעם מנסה הנאשם לגרור את המשך ההליכים בבקשות שונות אשר כבר נדונו והוכרעו בעבר ואין מקום לדון בהן פעם נוספת". מכאן הערעור שלפניי.

4.

לאחר שעיינתי בטענות המערער, הגעתי למסקנה שיש לדחות את הערעור, וזאת ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה.

5.

כפי שציין השופט מודריק , טענותיו של המערער בבקשה זו דומות לטענותיו בבקשה הקודמת. טענות אלו כבר נדונו ונדחו הן על-ידי השופט מודריק והן על-ידי בערעור. עקרון סופיות הדיון אינו מאפשר לשמוע טענות אלה פעם נוספת.

6.

לגופם של דברים, אין ב"מידע החדש" שהציג המערער, ככל שיש בו אמת, כדי להוכיח "קרבה ממשית" בין השופט מודריק לבין נועם שליט (סעיף 77(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). השופט מודריק ציין בהחלטת הפסלות הראשונה כי היכרותו עם נועם שליט מקורה בידידות של אחותו עמו, ובכך אין כל חידוש. ממילא ציין השופט כי יחסיו עם נועם שליט אינם משמעותיים והקשר ביניהם הופסק. לדברי המערער יואל שליט ז"ל נהרג במלחמת יום הכיפורים. מדובר אפוא בקשר שהתקיים לפני שנים רבות. המערער לא הציג כל ראיה לכך שמדובר ביחסים משמעותיים יותר מאלו שציין השופט, ואף נמנע במכוון מכך בציינו כי "יימנע עתה מלהציג ניירת המעידה על הקרבה". המערער אינו יכול לפצל את ראיותיו ולאיים כי יחשוף מסמכים. המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי מדובר בקרבה ממשית המבססת "חשש ממשי למשוא פנים" (השוו: ע"א 1190/05 גבאי נ' אומצה מפעלי בשר בע"מ (5.6.2005)) . יתרה מכך, וכפי שקבעתי בפסק הדין מיום 21.7.2015, בקשתו של המערער לוקה בראש ובראשונה "בשיהוי כבד שבנסיבות העניין לא ניתן להצדיקו". אין ב"מידע החדש" שהציג המערער כדי לשנות מקביעה זו.

7.

בפי המערער טענה נוספת כנגד סירובו של השופט מודריק לקבל סיכומים שהגיש בתיק. סירוב זה נובע מכך שסיכומיו של המערער כבר נשמעו מפי בא-כוחו וממילא הסתיים שלב הסיכומים בתיק. עתה מבקש המערער כי אורה לשופט מודריק לקבל את סיכומיו. בקשה זו אין מקומה במסגרת ערעור על החלטת פסלות שופט. לכל היותר, וככל שתהיה לכך משמעות, יוכל המערער להעלות טענות במסגרת ערעור ככל שיוגש כזה.

8.

סוף דבר – דין הערעור להידחות.