ע"פ 7934/04 מדינת ישראל נ. דוד בוהדנה

השופט א' א' לוי:

המערער הציע לשניים שהחזיקו בסם מסוכן מסוג קוקאין למכור אותו לאחר. בעקבות זאת הציע המערער את הסם, במשקל של כ-428 גרם, לסוכן משטרתי תמורת סכום של 155,000 ₪. בעת שהמערער הגיע כדי להשלים את העסקה, הוא נעצר, ובחיפוש ברכבו נמצאה כמות נוספת של 3.8 גרם נטו של קוקאין.

המערער הודה בכל אלה והורשע בעבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, ובעקבות כך גזר לו בית משפט קמא 24 חודשי מאסר ו-9 חודשי מאסר על-תנאי.

המדינה סבורה כי העונש שהושת על המערער נוטה לקולא, והשקפתה מקובלת עלינו. המערער במעשיו גילה יוזמה ונכונות לרתום את עצמו לאלה העוסקים בהפצתו של נגע הסמים, ומי שנוהג כך חושף לעיני כל את הסכנה הנשקפת ממנו לציבור.

לא נעלמו מעינינו נסיבותיו האישיות של המערער ובעיקר הנתק מבנותיו, כפי שלא נעלם מעינינו מצבו הנפשי בעקבות מעצרו, והתפנית שעשה כאשר רתם את עצמו לתהליך גמילה במקום מאסרו, תהליך בו הגיע לשלב מתקדם. אולם, מנגד ניצבת חומרתן המופלגת של העבירות בהן חטא, וזו מחייבת ענישה מרתיעה לנוכח האינטרס הציבורי להלחם בכל מי שנמנים על שרשרת הפצתו של הסם. עם זאת, לא נמצה את הדין עם המערער, ראשית, משום שאין דרכה של ערכאת ערעור לעשות זאת, ושנית, לנוכח שיתוף הפעולה שגילה המערער עם גורמי החקירה, לפחות בתחילת הדרך, ואשר הביא להעמדתם לדין של הבכירים ממנו.

לפיכך, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונש המאסר בו ישא המערער בפועל על 40 חודשים. המאסר על-תנאי שנגזר בבית משפט קמא – יישאר על כנו.