פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
794/10
בפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
קסיה קסיניו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על עיכוב ביצוע –
ת"פ 040053-12-09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב
תאריך הישיבה:
כ"ה בשבט התש"ע
9.2.10
בשם המבקש:
עו"ד גלאון קפלנסקי
בשם המשיבה:
עו"ד סיון רוסו
מתורגמן לשפה הסינית:
מר עידן מאירוביץ'
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין.
1.
כנגד המבקש, עובד זר
מסין, הוגש ב בית משפט השלום כתב אישום בגין עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, המבקש דקר בסכין את בת זוגו לחיים שתי דקירות ברגלה.
2.
המבקש הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון במסגרתו הוסכם כי התביעה תטען לעונש מאסר של תשעה חודשים וההגנה תבקש להסתפק בתקופת המעצר. בגזר הדין, הטיל בית משפט השלום על המבקש עונש מאסר של שמונה חודשים. עם זאת, נעתר בית משפט השלום לבקשת המבקש לעכב את ביצוע גזר הדין והורה על שחרורו בערבויות שונות. המשיבה הגישה ל בית המשפט המחוזי ערר על החלטה זו. בית המשפט
המחוזי קיבל את הערר, הפך את החלטת בית משפט השלום והורה על מאסרו לאלתר של המבקש.
על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.
3.
אין בדעתי להידרש למכלול השיקולים בסוגיה של עיכוב ביצוע עונש מאסר, ולא נעלם מעיני שאחד השיקולים הרלוונטיים הוא תקופת המאסר, וככל שתקופת המאסר קצרה יותר כך הנטייה לעיכוב הביצוע גדולה יותר. אלא שבמקרה דנן, הכף נוטה לדחיית הבקשה, בשל הנימוקים הבאים:
( - ) ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בעונש כל עוד הוא בגבולות הסביר, על אחת כמה וכמה משנגזר העונש בגבולות הסדר הטיעון. מכאן, שסיכויי הערעור אינם גבוהים.
( - ) למרות האפיזודה של מספר ימים במהלכם המבקש היה משוחרר בעקבות החלטת בית משפט
השלום, הרי שלמעשה הוא החל בריצוי עונשו.
( - ) המקרה שלפנינו חריג מבחינה זו שמדובר בעובד זר שצפוי לגירוש מיד עם תום תקופת מאסרו ויש בכך כדי להגביר את החשש להימלטות. מה עוד שהן
למבקש והן למתלוננת חובות שעליהם להחזיר ומכאן אף בקשתם במהלך הדיון בפני (מה שלא בסמכות בית משפט זה ממילא) כי המבקש יישאר בארץ על מנת שיתאפשר לו לכסות את חובותיו.
4.
רשמתי לפני את דברי המתלוננת כי היא מעוניינת שהמבקש ישוחרר והם יחזרו לחיות יחדיו כבעבר. ניתן לתת לדברים משקל, אך בערבון מוגבל, נוכח התופעה המוכרת של מתלוננות שחוזרות בהן או נכונות "לספוג" אלימות משיקולים שונים.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
5.
בשולי הדברים: מאחר שהמקרה דנן חריג נוכח תקופת המאסר הקצרה יחסית והעובדה שהמבקש צפוי לגירוש בתום תקופת מאסרו, חזקה על בית המשפט המחוזי בתל אביב כי ידון בערעורו של המבקש בהקדם , ואין לי אלא לצרף המלצתי החמה כי כך ייעשה.
בא כוח המבקש יפנה שוב בבקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב להקדים את שמיעת הערעור, בצירוף העתק החלטה זו.
ניתנה היום, כ"ה בשבט תש"ע (9.2.2010).
ש
ו פ ט