ע"פ 7942/02 שררה אמיר נ. מדינת ישראל

הערעור איננו מצריך תשובה. המערער הורשע על-ידי בית המשפט המחוזי בסדרת עבירות מסוגים שונים, בכללן כמה עבירות שוד שבוצעו תוך שימוש באלימות כלפי הולכי רגל ונוהגים ברכב. כן הורשע המערער בשורת עבירות שבגינן הוגשו נגדו כתבי אישום בבתי-משפט אחרים. על כל העבירות כמכלול אחד גזר עליו בית המשפט שש שנים מאסר בפועל ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. כן הופעלו נגדו 12 חודשי מאסר על-תנאי, תשעה מתוכם במצטבר לעונש המאסר.

בערעור נטען, כי בקביעת העונש לא ייחס בית המשפט משקל להצהרת המערער כי ברצונו לפתוח דף חדש בחייו. כן נתבקשנו להורות על הגשת תסקיר מבחן.

אנו סבורים כי על רקע הרשעותיו הקודמות הרבות של המערער, ולנוכח העובדה שאת עבירותיו הנוכחיות ביצע זמן לא רב לאחר שחרורו ממאסרו הקודם, רשאי היה בית המשפט המחוזי שלא לייחס משקל רב להצהרת המערער על כוונתו להיטיב את דרכיו. העונש שהושת על המערער איננו חמור בנסיבות העניין. ואם אכן מתכוון המערער לנטוש את אורחותיו העברייניות, יהיה עליו להוכיח את כוונתו לאחר שיסיים לרצות את עונשו.

הערעור נדחה.