ע"פ 7943/13 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.

המערער חזר בו בהמלצתנו מערעורו על הכרעת הדין, וצימצם אותו לעונש.

ב.

בא כוח המערער עמד בטיעוניו לעונש על תולדות המערער, מאבקו לחיים נורמליים חרף מוגבלותו – חרשות מלידה – עברו הנקי, התנדבותו לצה"ל, ופעולות ההתנדבות שלו בחברה. עוד עמד על הקשיים שיהיו מנת חלקו במאסר, הן בשל מוגבלותו הן בשל יחס האסירים לסוג עבירות זה.

ג.

באת כוח המדינה עמדה על הפגיעה במתלוננת שיש ליתן לה ביטוי בהכרעתנו, דבר המקובל עלינו.

ד.

הטעם להחלטתנו להתערב בגזר הדין קמא הוא, ראשית, הקשיים שליוו את ההליך בבית המשפט קמא נוכח חרשותו של המערער (שאינו קורא שפת הסימנים) והצורך בתמלול שלא קוים באופן מספק. לטעמנו הגישה לנאשמים בעלי מוגבלויות צריך שתהא מתחשבת ורגישה ככל הניתן לאפשרות ראויה להתגונן, על-ידי העמדת עזרים אפקטיביים – הן טכניים והן בסיוע אנושי – מטעם בית המשפט; וגם על התביעה ליתן ידה לכך באופן שיישמרו זכויות הנאשם ולא ייפגעו זכויות הציבור. אף אם לעתים נדרשת דחיה בשל חוסר עזרים מתאימים יש לשקול במידת האפשר להיענות, אך הפתרון האופטימלי הוא כמובן כי העזרים יוכנו מראש. על רקע זה דומה כי לא לובנו עניינים מסוימים עד תום.

ה.

הבאנו בחשבון את הצורך ליתן ביטוי למעשה ולמצוקה שחוותה המתלוננת מזה ולנסיבות המערער מזה.

ו.

במכלול לא ראינו לפטור את המערער מעונש מאסר בפועל, אלא שהחלטנו להפחית מאשר השית בית המשפט קמא. אנו מעמידים את המאסר בפועל על 10 חודשים בניכוי ימי המעצר. המאסר על תנאי – בעינו. המערער התחייב בפנינו (הדבר לא מצא את ביטויו בפרוטוקול כנראה בשגגה), כי הפיצוי למתלוננת שהושת ישולם תוך חודשיים מהיום. התחייבות זו היא חלק בלתי נפרד מפסק דיננו ובא כוח המערער יסביר לו זאת באופן בהיר .

ז.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.4.14 עד שעה 1000 בבוקר בבית הסוהר "אהלי קידר" בבאר שבע. עד אותו מועד בידו לפנות למיון מתאים, ואנו ממליצים כי יעשה כן לשם שיבוץ ראוי בהתחשב במגבלתו.