פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7966/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי
המערער:
דוד שטשווילי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע,
מיום 15.7.03, בת"פ 8107/02, שניתן על ידי כבוד השופטת
ח' סלוטקי
תאריך הישיבה:
ז' בניסן תשס"ד
(29.3.2004)
בשם המערער:
עו"ד ארז שלו
בשם המשיב:
בשם שירות המבחן:
עו"ד מאיה חדד
גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער חבר לאחרים לייבא לישראל 84,206 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA , ואת זממם השלימו בני החבורה ביום 6.6.02, כאשר הגיע הסם לארץ כשהוא מוטמן בדלת של מקרר חשמלי.
המערער הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ובעקבות כך הורשע בביצוען של עבירות לפי סעיפים 13 ו-7(א)+(ג) מפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, היינו, ייבוא סם מסוכן וניסיון להחזיק בסם שלא לצריכה עצמית. בטרם ניגש בית המשפט המחוזי לגזור את העונש, הוא הורה על עריכתו של תסקיר מבחן, אולם מזה עלה כי המערער אינו מבטא נזקקות לתהליך טיפולי. בסופו של יום, גזר בית המשפט למערער 7 וחצי שנות מאסר, ו-24 חודשי מאסר על-תנאי, ועל עונש זה הוא מערער בפנינו.
בא-כוחו המלומד, עו"ד א' שלו, ביקש כי נקל, ולו במעט, בעונשו של שולחו, וזאת לאור מספר נתונים מצטברים: הודאת המערער בפני בית משפט קמא והחרטה הכנה אותה הביע; חלקו המינורי בפרשה; המערער אינו דמות עבריינית, ומדובר במעידה חד-פעמית מסוגה.
אכן, עונש המאסר שהושת על המערער אינו קל, אולם כך היא גם חומרת מעשיו. נדמה כי אין צורך לחזור ולפרט את הנזקים הקשים, שלעתים קרובות הנם בלתי הפיכים, הכרוכים בייבוא סמים מסוכנים לציבור. לדידנו אין ספק, שגם המערער ודומיו ערים לנזקים אלה, אולם הם מתקשים לעמוד בפני הפיתוי לרווח קל, גם אם יש במעשיהם תרומה להפצתו של הנגע שהחברה בישראל קידשה נגדו מלחמה. מי שנוהג כך מעיד על הסכנה הגלומה בו, ומכאן זכותה של החברה להתגונן בפניו על ידי כליאתו לתקופה ממושכת. כך נהגה הערכאה הראשונה, והמערער לא הצליח להצביע על פגם בגזר-הדין או על שגיאה שיצאה מתחת ידיו של בית המשפט המחוזי.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט' בניסן תשס"ד
(31.3.2004).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ת ש ו פ ט