ע"פ 7975/99 נאסר מיכאל נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בעבירה של ניסיון לאונס ושהיה בלתי חוקית בישראל ונדון לחמש שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי. הערעור סב על ההרשעה ועל חומרת העונש.

טענותיו של הסנגור המלומד סבות רובן ככולן על העובדות שנקבעו על ידי בית המשפט קמא ועל קבלתו את גרסת המתלוננת כמהימנה והעדפתה על גרסת המערער שנדחתה על ידו כבלתי אמינה. אלא שלא עלה בידו להצביע על טעם כלשהו שבגינו יש מקום להתערב בעובדות ובקביעת מהימנות, התערבות שהיא חריגה ונדירה. בית המשפט קיבל את גרסת המתלוננת לא רק על פי התרשמותו ממנה ומעדותה אלא גם לאור חיזוקים שונים שמצא לגרסתה, חלקם בעדויות בלתי תלויות של מספר עדים שתארו את מצבה הנפשי סמוך לאחר המקרה וכן עדות שכנותיה ששמעו צעקות מתוך דירתה ומיד לאחר מכן נודע להם מפיה על המקרה.

בית המשפט הבהיר הבהר היטב מדוע לא קיבל את גרסת המערער. בין השאר, ציין אי עקביות, שקרים וסתירות בעדותו ובין עדותו להודעתו במשטרה לא מצאנו שיש בטיעונו של הסנגור המלומד כדי לקעקע את קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט.

המעשים שהוכחו מהווים ניסיון לאונס. אין ממש בטענה שמעשיו של המערער היו בבחינת הכנה בלבד ולא בשלו לכדי ניסיון. לפיכך, בדין הרשיע בית המשפט את המערער בעבירה זו.

העונש שהושת על המערער איננו חמור ואיננו חורג ממדיניות הענישה בגין עבירות אלה. מה עוד שהמערער בצע את העבירה בעת ששהה שהיה בלתי חוקית בישראל.

הערעור נדחה.