ע"פ 7978/17 אבישי בוסקילה נ. מדינת ישראל

1.

מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל של 26 חודש שנגזר על המבקש. הוא הורשע – על פי הודאתו – בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, סיוע לפציעה בנסיבות מחמירות וסיוע להחזקת סכין שלא כדין.

אשר לסיפור המעשה, די לומר כי על רקע סכסוך, החליט המבקש לפגוע במתלונן, ולשם כך הוא נסע ברכב עם שני אנשים נוספים. כאשר יצא המתלונן מביתו, המבקש היטה את רכבו לכיוון המתלונן, הגביר את מהירות נסיעתו ופגע בו באמצעות חזית הרכב. כתוצאה מעוצמת הפגיעה, הועף המתלונן באוויר ונחבל בגבו. בהמשך האירוע, הגיע אחר, בידיעת המבקש, למקום האירוע כאשר הוא אוחז באלה וחבט בחוזקה בראשו של אבי המתלונן.

הסניגור סבור כי סיכויי הערעור טובים. כן הושם דגש על כך שהמבקש שהה תשעה חודשים מאחורי סורג ובריח, ואם ישוחרר שחרור מוקדם, הרי שעונש המאסר בפועל שנותר לו לרצות עומד על שבעה חודשים וחצי. בהתאם, התבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר.

2.

על פי הלכת שוורץ , שנקבעה בהרכב מורחב (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד (2) 241 (2000)), הכלל הוא אי מתן עיכוב לריצוי עונש המאסר, אלא אם כן מדובר בתקופת מאסר קצרה או אם היעדר עיכוב הביצוע עלול לייתר את הערעור ולמנוע מנאשם לקבל את יומו בפני ערכאת הערעור. לנוכח כלל זה נראה כי הדין עם עמדת המדינה, המתנגדת לבקשה. על המבקש הושת עונש מאסר לתקופה שאיננה קצרה וכלל לא ברור אם המבקש ישוחרר שחרור מוקדם. מעבר לכך, ניתן לאזן את האינטרסים, גם לעניין זה, במתן הוראה לקבוע את הערעור לשמיעה בחודשים הקרובים. באופן זה יישמר האינטרס הציבורי, כפי שנקבע בהלכת שוורץ , ואף תישמר זכותו של המבקש לערער על פסק דינו, מבלי לרוקן את הערעור מתוכן מעשי.

3.

הבקשה נדחית. על המבקש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר קישון, ביום 26.11.2017 לא יאוחר מהשעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. המבקש יתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

היומן יקבע ערעור זה לשמיעה תוך כשלושה חודשים.