ע"פ 8005/00 מדינת ישראל נ. גיל משה

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.לפנינו שני ערעורים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ע' מודריק) בו הורשע הנאשם בעבירות של גרימת מוות ברשלנות; הפקרה לאחר פגיעה; אי-עצירה ומסירת פרטים; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה בהעדר ביטוח; השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט. העונש שהושת על המערער הוא שלוש וחצי שנות מאסר מתוכן שנתיים וחצי לריצוי בפועל, ושנה מאסר על-תנאי ל3- שנים; פסילה מלנהוג ולקבל רשיון רכב מכל סוג למשך 15 שנה.

שני הצדדים ערערו על גזר הדין.

בפנינו, חזר בו המערער - הנאשם (להלן: המשיב) מערעורו והתמקד בתשובה לערעור המדינה, המבקשת להחמיר בעונשו, להשית עליו מאסר בפועל חמור יותר ולהוסיף מאסר על תנאי בגין עבירת נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח ולהורות על פסילת רשיון הנהיגה לצמיתות.

2.מדובר בתאונת דרכים "פגע וברח", שאירעה בנסיבות חמורות ביותר ואשר בה קיפחה את חייה הולכת רגל שחצתה את הכביש לתומה במעבר חציה ונפגעה על-ידי רכבו של המשיב. מהכרעת הדין עולה תמונה קשה ביותר, הן באשר לנהיגתו הרשלנית של המשיב והן באשר להתנהגותו לאחר התאונה. חסד נעשה עם המשיב, שהועמד לדין על גרימת מוות ברשלנות והורשע בעבירה זו ולא בעבירת הריגה. הקביעות העובדתיות שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה מצביעות על רשלנות בדרגה גבוהה ביותר, הקרובה בנסיבותיה להריגה.

המשיב נהג בעת התאונה, בזמן פסילה, שהודעה לו וללא ביטוח. הכביש בו נסע המשיב הוא כביש דו-מסלולי, כשבכל מסלול שני נתיבים. המשיב נסע בנתיב השמאלי של המסלול הימני כיוון נסיעתו, כששדה הראיה פתוח למרחק רב קדימה. בין שני המסלולים היתה גדר הפרדה ובסופה מעבר חצייה שחצה את שני המסלולים. הולכת הרגל חצתה את כל המסלול - משמאל למסלול בו נסע המשיב - בתוך מעבר חציה. לאחר שעברה את המסלול השמאלי המשיכה בחצית המסלול בו נסע המשיב והספיקה לעבור את מלוא רוחב מכוניתו, כשהיא נפגעת על-ידי הצד הימני קדמי שלה. המשיב נמלט מן המקום, הרכב לא השאיר שום סימני בלימה. האישה נזרקה למרחק רב קדימה ממקום הפגיעה, זאת על פי סימני הדם והסימנים האחרים בין מקום הפגיעה למקום בו נפלה היא בסופו של דבר. שדה הראיה היה פתוח למרחק רב ולפי העובדות שנקבעו לא הבחין כלל המשיב בהולכת הרגל ולא הגיב כלל להופעתה במסלולו, מה עוד שניתן היה להבחין בה גם קודם לכן. אם לא די בנסיבות הקשות של אירוע התאונה כפי שאירעה, באה התנהגותו הנלוזה של המשיב אחרי התאונה ומוסיפה חטא על פשע. הוא לא עצר את רכבו, לא הגיש למנוחה עזרה, לא מסר פרטיו לאיש, נמלט מן המקום ובהמשך מסר את הרכב למוסך לצורך תיקונים ושיפוצים על מנת לטשטש את מעורבות רכבו בתאונה. בכך גם השמיד המערער ראיות, בכוונה להכשיל הליך שיפוטי. כעבור פחות מחודשיים מאז התאונה נהג המערער שוב ברכב, ללא רשיון נהיגה שנפסל ושדבר הפסילה הודע לו, וללא פוליסת ביטוח בת-תוקף והורשע גם בעבירות אלה.

3.תאונות הדרכים בכלל והתאונות הקטלניות בפרט, אוכלות בנו בכל פה. מידי יום מתקפחים חיי אדם ואחרים נותרים בעלי מום לכל חייהם. במצב דברים זה, על בית המשפט לסייע במלחמה בתאונות הדרכים על-ידי העברת מסר ברור וחד משמעי הן לנהג העבריין העומד מולו והן לציבור הנהגים בכלל.

אכן, תאונה הנגרמת ברשלנות, גם אם זו תאונה קטלנית, אינה מצביעה בהכרח על פזיזות או אי אכפתיות ויכולה היא להיות פרי איחור בתגובה או אי תשומת לב רגעית ויש להתחשב בכך בהטלת העונש. לא כך בענייננו המאופיין לא רק ברשלנות ברמה גבוהה אלא ובעיקר באטימות ובחוסר רגישות לחיי הקורבן, המופקר בשטח לנפשו על-ידי הנהג הפוגע. חומרה יתרה יש לראות גם בניסיונות הנהג לטשטש את עקבותיו ולהימלט מאחריות תוך שיבוש ראיות.

כל אלה, המהווים את המעשים הנלוזים והנפשעים שנעשו על ידי המערער ושבהם הורשע, מצטרפים לשורה ארוכה ביותר של הרשעות קודמות, המתפרסות על פני שנים, שמרביתן קשורות בעבירות תעבורה. בין העונשים שהושתו על המשיב בעבר בגין עבירות תעבורה, היה גם עונש מאסר לביצוע בעבודות שירות. בכל אלה לא היה כדי להרתיע את המשיב ממעשיו. מתוך גיליון הרשעותיו הקודמות, מצטייר המשיב כעבריין רצידיביסט, בעבירות תעבורה חמורות, השולח ידו גם בעבירות מסוג אחר. דומה, כי המשיב פורק מעליו עולו של חוק וגם צו מוסרי של עזרה לזולת הנמצא במצוקה קשה באשמתו של המשיב, רחוק ממנו. במצב דברים זה, נראה כי העונש שהושת על המשיב, אינו מבטא את חומרת המעשים בצורה הולמת, אינו מהווה גורם מרתיע במידה מספקת למשיב עצמו ולאחרים ואינו מבטא את מדיניות הענישה הראויה במקרים ממין המקרה שלפנינו.

4.אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את גזר דינו של בית משפט קמא ומטילים על המשיב עונש מאסר של 6 (שש) שנים, מתוכן 4 (ארבע) שנים לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על תנאי ל3- (שלוש) שנים מיום שחרורו, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה שעניינה גרימת מוות בתאונת דרכים, הפקרה לאחר פגיעה, סיכול מהלכי חקירה, השמדת ראיה, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בהעדר ביטוח. עונש פסילת רשיון הנהיגה ל15- שנה יוותר על כנו.

בהשיתנו עונש זה לא מיצינו, כדרכנו כערכאת ערעור, את הדין עם המשיב.