ע"פ 8006/10 חוסאם מוראד נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בכתב

אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי במהלך שנת 2008 ותחילת שנת 2009, עסק המערער ביחד עם שניים אחרים – ג'בר סאלח (להלן: ג'בר) ויחיא עבד אל-חלים (להלן: יחיא), במכירה, קניה וקבלה של כלי רכב גנובים. נטען, כי המערער ושותפיו הכינו זהות חדשה לרכב הגנוב, תוך זיוף הרישיונות ולוחות הרישוי, ובהמשך שיעבדו את הרכב לצורך קבלתן של הלוואות, ולעתים מכרו את הרכב לקונים תמימים ושילשלו את התמורה לכיסם. בכתב האישום פורטו 6 אישומים מסוג זה, כאשר בארבעה מהם נטען כי המערער שיעבד רכבים גנובים ש"הולבשה" עליהם זהות שאולה, ובתמורה קיבל סכום כולל של 690 אלף ש"ח. בשני מקרים מכרו המערער ושותפיו את הרכבים הגנובים תמורת סכום כולל של 235 אלף ש"ח. באישום נוסף (השביעי) נטען, כי בחודש דצמבר 2008 נתפס אחד הרכבים ששוכפל ושועבד, ובעקבות כך שיעבד המערער לטובת הבנק-המלווה, רכב אחר שאף הוא היה בעל זהות שאולה.

2.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר, זיוף של מסמך ושימוש בו, וסחר ברכב גנוב. על כל אלה דן אותו בית המשפט המחוזי ל-60 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 20,000 ש"ח, הוא נפסל מנהיגה במשך 12 חודשים, וחויב לשלם לכל אחד מבעלי הרכבים שזהותם שוכפלה סכום של 2000 ש"ח. כמו כן, הופעל מאסר על-תנאי בן 10 חודשים שעמד נגד המערער, כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על 70 חודשים.

3.

המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו תוך שהוא אינו נותן משקל הולם להודייתו שחסכה את העדתם של עדים רבים, הפנמתו את הפסול שבמעשיו ונכונותו להעיד נגד מעורבים אחרים בפרשה. המערער הוסיף וטען, כי בנסיבות אלו לא היה מקום להפעלה במצטבר של תקופת המאסר שהושתה עליו.

4.

לא מצאנו בנימוקי הערעור עילה לשנות מן העונש. במשך תקופה לא מבוטלת פעל המערער במסגרת חבורה שעסקה בגניבת רכבים, זיוף זהותם, סחר בהם או שעבודם במרמה לבנקים במטרה לקבל הלוואות. מעשיהם של המערער ושותפו היו כרוכים בנזק לא מבוטל ועוגמת נפש לקורבנות. אם תוסיף לכך את עברו הפלילי, שוב אין ספק כי בית המשפט המחוזי לא החמיר עם המערער מעבר למתחייב, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.