ע"פ 8045/09 יואב כהן יהודה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נטען, כי בחודש ינואר 2009 נסע המערער עם אחר ללוד, שם רכשו כ-118 מנות של סם מסוכן מסוג הרואין, תמורת סכום של כ-10,700 ש"ח. עוד נטען, כי משנעצרו השניים החזיק המערער

במרביתן של מנות הסם (102). המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. כמו כן, הודה המערער בעובדותיו של תיק נוסף אותו ביקש לצרף, בו יוחסו לו עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי, ושיבוש מהלכי משפט. על כל אלה דן אותו בית המשפט המחוזי לשלוש שנות מאסר ו-15 חודשים מאסר על-תנאי, והופעל מאסר מותנה בן 18 חודשים שעמד נגדו, מחציתו במצטבר, כך שתקופת מאסרו הכוללת של המערער עומדת על 45 חודשים. כנגד עונש זה מופנה הערעור.

המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו משלא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות הקשות - היותו בן 47, מכור לסמים מסוכנים מאז היותו נער, נעדר כל רכוש ואשר שהה במרבית שנותיו מאחורי סורג ובריח. ברם, מול כל אלה ניצבות עובדותיו החמורות של כתב האישום – החזקה בכמות גדולה של סם מסוג הרואין, והתקשינו להבין כיצד מי שלטענתו הוא נעדר יכולת כלכלית הצליח לממן את רכישתה. כך או כך, שוב אין ספק כי המערער נמנה על אלה הפועלים להפצתו של נגע הסמים, יתכן כדי לממן את צריכתם שלהם, ודי בכך כדי להצדיק את העונש אותו גזר בית המשפט המחוזי.

נוכח האמור, הערעור נדחה.