ע"פ 805/01 רחמים עטרי נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בסחר ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בשני מועדים. הוא נדון ל48- חודשי מאסר מתוכן 28 בפועל והיתרה על תנאי. הערעור הוא על ההרשעה ועל העונש.

לטענת הסניגור היה המערער במקום ששימש תחנת סמים, יומים בלבד במהלך חודש וחצי שהתחנה פעלה. הוא היחיד - בשונה מהאחרים - שלא היה בכיסוי פנים ולא נראה מוכר סם ומתפקד כסוחר. לכל היותר ניתן להסיק מן הראיות שהוא בא למקום לרכוש סם וכך גם אמר בחקירה בבית המשפט. אולם, אין מקום להרשיעו - על פי הראיות - בסחר בסמים ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. לא די בהימצאות במקום לצד ויחד עם אנשים העוסקים במכירת סמים.

אין בידינו לקבל טיעון זה. בית המשפט ניתח בהרחבה ובפרוט את חומר הראיות שהיה בפניו. הוא התייחס לכל הטענות שהועלו בפניו וחזרו והועלו גם בפנינו. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי "התמונה המתקבלת מכלל הראיות אינה מותירה מקום לספק, שהנאשם היה שותף - מעורב, ידע והסכים לפעילות המתנהלת במקום. הנאשם, ביחד עם אחרים, היוו חבורה אחת שפעלה למטרה מוסכמת - קרי: פעילות הסחר בסם והחזקת הסם המסוכן. על כן, יש לראותו כשותף בביצוע הפעילות העבריינית במקום - מבצע בצוותא, ולעניין זה אין הדבר משנה אם חלק מהמעשים נעשה על ידי אחד, וחלק אחר על ידי 'אחר'...".

איננו סבורים שיצאה שגגה מלפני בית המשפט הן בקביעות העובדתיות שקבע והן במסקנות המשפטיות שהסיק מהן. לפיכך, נדחה הערעור ככל שהוא מתייחס להרשעה. הוא הדין לגבי הערעור על העונש. מדובר בהפעלת תחנת סחר בסמים שהמערער היה חלק אינטגרלי ממנה. עברו של המערער הכולל עבירות סמים, ביניהן סחר בסמים, הוא עבר מכביד ביותר והרשעותיו מרובות. הוא נידון בעבר לתקופות מאסר וכן הופעלו מאסרים על תנאי שלא הרתיעוהו מלהוסיף ולעבור עבירות בתקופות התנאי. העונש שהושת הוא עונש ראוי בנסיבות העניין לא מצאנו שהחמירו עם המערער יתר על המידה לעומת מי מיתר המעורבים, כל אחד לנסיבותיו. גם נסיבותיו האישיות של המערער אינן מצדיקות הקלה בעונש, שאינו חמור כשלעצמו.

הערעור נדחה.