ע"פ 8055/09 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט י' עמית :

1.

הנאשם הורשע על פי הודאתו במספר עבירות אלימות כנגד בת זוגו, לפי סעיף 382(ב)(1) + 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק ), וכן במעשה מגונה בכוח לפי סעיף 348(ג1) + 345(א)(1). מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי המערער נהג להכות תדירות את אשתו (להלן: המתלוננת ). בתחילת חודש דצמבר 2008 דרש המערער מהמתלוננת ליתן לו סכום כסף לצורך רכישת שתיה חריפה, ומשסירבה הפשיט אותה מבגדיה, הפעיל את הקירור בחדר וסטר לה על פניה שוב ושוב. בתאריך 7.2.09, בשעת לפנות בוקר, הגיע לביתו כאשר היה בגילופין, העיר את המתלוננת, הורה לה להכין לו אוכל, ומשעשתה כן השליך את האוכל לרצפה, קילל את המתלוננת והכה אותה. בהמשך, הורה לה להיכנס לחדר השינה ולשבת על כורסא, נעמד מולה, הסיר את בגדיו התחתונים, אחז בחוזקה בשערה ושפשף את איבר מינו עד שבא על סיפוקו ופלט את זרעו על פניה ובגדיה של המתלוננת.

בגין מעשים אלה נדון המערער לעונש של מאסר בפועל למשך 32 חודשים ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים ועל כך נסב הערעור שבפנינו.

2.

לטענת המערער, בית משפט קמא החמיר עמו, בהתחשב בכך שאין לו עבר פלילי בתחום האלימות במשפחה. הרקע למעשים הוא הסתבכותו של המערער בחובות כספיים גדולים, ועל רקע זה, החל ליתן עינו בטיפה המרה ולנהל מערכת יחסים עם אשה אחרת. המערער נטל על עצמו אחריות והחל לעבור תהליך של גמילה מאלכוהול בין כותלי הכלא. בני משפחתו של המערער, לרבות המתלוננת, שומרים עמו על קשר הדוק ומחזקים אותו בהליך הטיפולי.

3.

אקדים ואזכיר את נקודת המוצא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים

בהם העונש חורג באופן קיצוני

מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות (ראו, לדוגמה: ע"פ 1323/08 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 29.10.2008); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 7150/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.2008); ע"פ 1494/07 אבו כף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.6.2008)). לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדרם של אותם מקרים חריגים, המצדיקים התערבות כאמור.

4.

מתסקיר שרות המבחן עולה כי בין המתלוננת למערער שררה מערכת יחסים המלווה באלימות קשה וכי המערער שולל נזקקות טיפולית בבעיית האלימות. בתסקיר מעודכן שהוגש לנו נכתב כי המערער אף הסתבך בתיק חדש במהלך מאסרו, שעניינו איומים בטלפון שהפנה כלפי חברתו, אשר עמה ניהל מערכת יחסים במקביל לנישואיו למתלוננת. עוד נכתב בתסקיר, כי המתלוננת עברה תהליך העצמה, החלה לצאת לעבודה והיא מעוניינת להתגרש מהמערער. זאת, בניגוד לכאורה לטענת המערער במהלך הדיון בפנינו, כי המתלוננת מצויה עמו בקשר טוב ומעוניינת בחזרתו המהירה לחיק המשפחה. מכל מקום, איני רואה ליתן מקום להצהרה זו, כמו גם לנוכחותה של המתלוננת באולם במהלך הדיון. כל מי שעוסק בתחום של אלימות בין בני זוג, מכיר את תסמונת האשה המוכה ואת מערכת הלחצים המשפחתיים-חברתיים-כלכליים בהן היא נתונה, כך שיש לקבל הצהרות מעין אלה עם יותר מקב חומטין.

5.

בנוסף לאלימות השיטתית שהפעיל המערער כנגד המתלוננת, הוא גם השפיל אותה וביזה את כבודה. בנסיבות אלה, העונש שנגזר על המערער הוא מאוזן וראוי, ואיננו מוצאים מקום להתערב בו.

משכך, הערעור נדחה.