ע"פ 8084/05 מדינת ישראל נ. פלוני

1.המשיבים הורשעו בבית המשפט המחוזי לנוער בנצרת (כבוד הנשיא מ' בן דוד, סגן הנשיא נ' ממן והשופטת א' אברהם) בביצוע עבירות מין חמורות במתלוננת שהייתה בעת הרלוונטית כבת שלוש עשרה שנים. המשיב 1 הינו בגיר, יליד 1985, וכל יתר המשיבים הינם קטינים. הכרעת הדין ניתנה ביום 13.7.2005, לאחר הסדר טיעון שהושג בין המערערת למשיבים. על המשיב 1 נגזרו חמש שנות מאסר, מהן שנתיים וחצי לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. המשיב 2 הורשע בעבירות של מעשה סדום ומעשים מגונים ונגזרו עליו פיקוח שירות המבחן למשך שנה אחת והתחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ בערבות אחד מהוריו. בית משפט קמא נמנע מלהרשיע את המשיבים 3 ו-4 וחייב את המשיב 3 ליתן התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ בערבות אביו ולבצע שמונים שעות פעילות לתועלת הציבור ואילו המשיב 4 הועמד בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וחוייב לחתום על התחייבות עצמית בסך 3,000 ₪ בערבות שני הוריו.

2.המערערת מלינה בערעורה על כך שבית משפט קמא הקל יתר על המידה עם המשיבים ולא נתן משקל ראוי לאינטרס הציבור ולעניינה של הקורבן נוכח המעשים המזעזעים והחמורים שביצעו בה המשיבים. המשיב 1 מערער אף הוא על גזר הדין וקובל על כי העונש שנגזר עליו חמור יתר על המידה.

3.בבקשה שבפני עותרת המערערת להורות על איחוד הדיון בערעורים, על הקדמת הדיון בהם ועל עיכוב ביצוע אמצעי הטיפול שהוטלו על המשיב 3, על מנת שלא ייווצר מצב לפיו ירצה המשיב 3 את שעות הפעילות לתועלת הציבור שהוטלו עליו, בטרם יתאפשר למערערת להשמיע את טענותיה בערעור. המשיב 3 מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע ומציין בתגובתו כי הוא עבר להתגורר בהוסטל סמוך לאחר סיום ההליך המשפטי, ואף חתם על ההתחייבות בערבות אביו, כמצוות גזר הדין. המשיב 3 מאשר אמנם כי טרם שובץ לביצוע הפעילות לתועלת הציבור אך לדבריו הדבר יוסדר בקרוב ואין מקום להקפיא את התהליך השיקומי שבו החל, לאחר שהבין את חומרת מעשיו, קיבל אחריות וגילה נזקקות טיפולית ומוכנות לקראתה.

4.בנסיבות שנוצרו ומבלי להביע דעה בשלב זה על סיכויי הערעור שהגישה המדינה, נראה כי יש טעם בעתירה להקדמת הדיון במקרה הנדון וכן בעתירה לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור. בדרך זו לא ייקטע לחלוטין ההליך השיקומי שבו החל המשיב 3, שכבר שולב במסגרת של הוסטל, ומאידך גיסא לא תיווצרנה עובדות מוגמרות מבחינת ריצוי העונש שהושת על המשיב 3 בטרם יתאפשר למערערת להשמיע את טענותיה בערעור. אני מורה, אפוא, כי שני הערעורים ייקבעו בהקדם ולא יאוחר מחודש דצמבר 2005 ועוד אני מורה כי עד לשמיעת הערעור יעוכבו אמצעי הטיפול שנקבעו בעניינו של המשיב 3, ככל שהדבר נוגע לשעות הפעילות לתועלת הציבור שהוטלו עליו. שאלת איחוד הדיון בערעורים תוכרע על ידי ההרכב שבפניו יישמעו, לאחר שתינתן למשיב 1 (המערער בע"פ 7185/05) האפשרות להתייחס לבקשה.