פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8087/04 בוריס סטוליארוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בגין סחיטה באיומים ותקיפת שוטריםערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער נידון ל-40 חודשי מאסר בפועל בגין סחיטה באיומים, איומים, תקיפת שוטרים והחזקת סם לצריכה עצמית, וערער על חומרת העונש. בית המשפט העליון קבע כי העונש אינו חמור ביחס לחומרת המעשים, וכי ההבחנה בינו לבין שותפו מוצדקת בשל דומיננטיותו. הערעור נדחה.

העובדות

המערער הורשע בסחיטה באיומים, באיומים, בתקיפת שוטרים ובהחזקת סם לצריכה עצמית ונידון ל-40 חודשי מאסר בפועל ולמאסר על תנאי של 18 חודשים. העבירות בוצעו בשותפות עם אחר, בתקופה שבה המערער היה במעצר בית בשל עבירה קודמת של שוד בנסיבות מחמירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש של 40 חודשי מאסר בפועל שהושת על המערער בגין סחיטה באיומים ותקיפת שוטרים?

הלכות

  1. 1

    העונש שהושת על המערער אינו חמור ביחס לחומרת המעשים, ואין להתערב בו כדי להקל עמו, גם בהתחשב בגילו הצעיר.

    ״העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ביחס לחומרת המעשים שהורשע בביצועם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הבחנה בין שותפים לעבירה בענישה מוצדקת בשל דומיננטיות של אחד מהם במעשים ובנסיבותיו האישיות של השותף.

    ״בית המשפט קמא ראה להבחין בין השניים בשל הדומיננטיות של המערער במעשים העבריינים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סחיטה באיומים
  • תקיפת שוטרים
  • החזקת סם לצריכה עצמית
  • מאסר בפועל
  • דומיננטיות
  • מעצר בית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 8087/04

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת מ' נאור

המערער:

בוריס סטוליארוב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר הדין של בית המשפט

המחוזי בבאר-שבע מיום 21.7.04 בת.פ. 8112/03 שניתן על ידי כבוד השופט עמר חביב

תאריך הישיבה:

כ"ח בתמוז התשס"ה (4.8.2005)

בשם המערער:

עו"ד אסטרשה רובינסון (מטעם הסנגוריה הציבורית)

בשם המשיבה:

עו"ד דפנה ברלינר

בשם שירות המבחן למבוגרים:

גב' אדווה פרויד

פסק-דין

המערער נידון ל-40 חודשי מאסר בפועל ולמאסר על תנאי של 18 חודשים בגין הרשעתו בעבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין ולפי סעיף 428 רישא, וכן באיומים, בתקיפת שוטרים ובהחזקת סם לצריכה עצמית. ערעורו מופנה כנגד העונש שהושת עליו.

העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ביחס לחומרת המעשים שהורשע בביצועם. את העבירות ביצע ביחד עם אחר בתקופה בה היה נתון במעצר בית בשל עבירה קודמת של שוד בנסיבות מחמירות.

גם אם מביאים אנו בחשבון את גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, איננו סבורים כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער.

שקלנו את טענת הסנגוריה כי העונש שהושת עליו חמור מזה שהושת על שותפו לעבירה, אלא שבית המשפט קמא ראה להבחין בין השניים בשל הדומיננטיות של המערער במעשים העבריינים ובשל נסיבותיו האישיות של שותפו לעבירה. לא נעלם מעינינו כי על המערער הושת עונש של 24 חודשים מאסר במצטבר לעונש שלפנינו, וזאת בגין אותו שוד שהורשע בביצועו; אלא שהעונש הנוסף שהוטל הביא כבר בחשבון את מאסרו הנוכחי של המערער.

בהתחשב בכל אלה, איננו רואים להתערב כדי להקל בעונשו של המערער.

הערעור נדחה.

ניתן היום,

כ"ח בתמוז התשס"ה (4.8.2005).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שהושת על המערער אינו חמור ביחס לחומרת המעשים, ואין להתערב בו כדי להקל עמו, גם בהתחשב בגילו הצעיר.
  2. 2הבחנה בין שותפים לעבירה בענישה מוצדקת בשל דומיננטיות של אחד מהם במעשים ובנסיבותיו האישיות של השותף.