ע"פ 809/99 פלוני נ. מדינת ישראל

המערער הורשע - על פי הודאתו - בשלוש עבירות בנשק: החזקה, נשיאה והובלה ונשיאה והובלה של אבזרים; הכל בקשר לרכישת תשעה אקדחים ושש מחסניות לאקדחים מאדם שהחזיקם במקום מסתור, קבלתם והובלתם במכוניתו עד למעצרה.

הערעור מכוון כנגד חומרת העונש.

מסתבר, כי המערער הורשע שנתיים קודם לכן בעבירות נשק בשל החזקתם ונשיאתם של חמישה כלי נשק ונדון לשלוש וחצי שנים מאסר לריצוי בפועל, ושנה וחצי מאסר על תנאי. את העבירות שבהן הורשע בתיק הנוכחי, ביצע מספר חודשים לאחר שחרורו מן הכלא, כשהוא אסיר ברשיון וכשתלוי מעליו עונש מאסר על תנאי של שנה וחצי.

מספר כלי היריה שהמערער הסתבך בהחזקתם מלמד בעליל כי הוא עוסק בסחר בנשק; ובהנמקת העונש שגזר על המערער ציין בית המשפט המחוזי - בדין - את הסיכון שבהפצת נשק חם ללא ביקורת וללא רישום המבטיח בקרה ופיקוח.

את הערעור מנמק ב"כ המערער בכך, שמרשו נאלץ לבצע את העבירות שבהן הורשע בתיק הנוכחי, על רקע של סחיטה מצד שותפיו לעבירות שבהן הורשע, כאמור, כשנתיים קודם לכן. עורך התסקיר התייחס לטענה זו כאל טענה מניפולטיבית; ובפועל לא נמצאה לה אחיזה.

עוד ביקש ב"כ המערער לקחת בחשבון לקולא את העובדה, שמרשו נשא אשה ובינתיים נולד לו ילד.

לא נוכל להיעתר למערער. בפעם הקודמת בה הורשע בעבירות מאותו סוג, הלך בית המשפט לקראתו. ברם, המערער לא למד את לקחו וחזר לסורו מייד לאחר שחרורו מן הכלא. במצב דברים זה ובהתחשב בחומרת העבירות, אין לומר שבית המשפט המחוזי סטה סטייה קיצונית ממיתחם הענישה הראויה.

הערעור נדחה.