ע"פ 8108/01 דורון רוזוליו נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 8108/01

בפני:

כבוד השופט ת' אור

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער:

דורון רוזוליו

נ

ג

ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"פ 1119/00 מיום 24.9.01

תאריך הישיבה:

כד' בשבט התשס"ג

(27.01.03)

בשם המערער:

עו"ד משה מרוז ועו"ד יואב שניצקי

בשם המשיבה:

עו"ד שלמה ניסים

פסק דין

בגין שני מעשי אינוס בנסיבות מחמירות ועבירה של הדחה בחקירה, נדון המערער (על פי דעת הרוב של השופטים אחיטוב וטל) לעונש מאסר של 14 שנים, וכן לשנתיים מאסר על תנאי. כן הופעל נגדו מאסר על תנאי לתקופה של שבעה חודשים, מתוכן שלושה חודשים במצטבר והיתרה בחופף למאסר האמור של 14 שנים. דעת המיעוט (של השופטת סירוטה) היתה, שהעונש ההולם הוא עשר שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי.

ערעור המערער הוא על הרשעתו בדין, ולחילופין על העונש שהוטל עליו.

סנגורו של המערער טען את כל שניתן לטעון כנגד הרשעת המערער. הוא תקף את סבירות גירסת המתלוננת אשר על-פי גירסתה אנס אותה פעמים בהפרש של שלש שנים בין המקרה הראשון לשני. הוא ניסה להיבנות מקשייה של המתלוננת לפרט בעדותה את פרטי האקט הפיסי של האינוס. הוא אף טען לטעות בזיהויה של המתלוננת אותו.

טענות אלה ואחרות של הסנגור באו, בעיקרן, לערער על מידת המהימנות שייחס בית המשפט לעדות המתלוננת. בית המשפט המחוזי פרט והסביר על שום מה גירסת המתלוננת מהימנה עליו ולגירסתה נמצאו חיזוקים ואף סיוע בראיות אחרות. העיקר הוא שעל אף כל טענות הסניגור, אותן בחנו, אין עילה להתערבותנו בממצאים ובמסקנות של בית המשפט המחוזי. לפיכך דין הערעור על ההרשעה להדחות.

העונש שהוטל על המערער, בדעת הרוב, הנו עונש חמור, אך גם מעשיו חמורים. את מעשי האינוס בצע במתלוננת בהיותה בת 15 ו-18 שנים. כפי שהוברר, מעשים אלה פגעו קשות במתלוננת וקטעו שלב בשיקומה. המעשים בוצעו על ידו תוך שימוש בסכין כשהוא מאיים בה על המתלוננת וכך מכריחה להעתר לו.

למערער הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, ומסתבר שעונש מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו לא הרתיעו. על רקע זה עונש המאסר שהוטל עליו, ככל שהוא חמור, אינו מצדיק התערבות.

רק בעניין אחד נתערב. משהוטל על המערער עונש מאסר לתקופה של 14 שנים ראוי היה שהפעלת המאסר על תנאי לתקופה של 7 חדשים תהיה כלה בחופף. בא כוח המדינה מסכים, שבמובן זה, יש לקבל את הערעור. אנו מקבלים את הערעור במובן זה שעונש המאסר על תנאי לשבעה חדשים שהופעל יהיה כלו חופף לעונש המאסר של 14 שנים. בכפוף לכך, כל יתר חלקי הערעור נדחים.