פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 8120/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
משה יצחק וייספיש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
רכיב מאסר בפועל בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.10.2019 בתפ"ח
7139-01-15 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיאה השופט יורם נועם וכבוד השופטים רבקה
פרידמן-פלדמן והשופט משה בר-עם
תאריך הישיבה:
י"ג בכסלו התש"ף
(11.12.19)
בשם המבקש:
עו"ד יפית וייסבורך
בשם המשיבה:
עו"ד עילית מידן
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע רכיב עונש מאסר בפועל שנגזר על המבקש במסגרת תפ"ח 7139-01-15. כידוע, הלכה היא כי נאשם שנגזר דינו למאסר בפועל יחל בריצוי עונשו באופן מיידי, כאשר הגשת ערעור, כשלעצמה, אינה מצדיקה את עיכוב ביצוע גזר הדין. ואולם, לבית המשפט מוקנה שיקול דעת בשאלה זו, והוא רשאי לעכב ביצוע גזר דין אם מצא שיש לעשות כן כדי למנוע פגיעה העולה על הנדרש בזכויות הנאשם. העניין ייבחן תוך התייחסות לשיקולים שונים, בהם חומרת העבירה ונסיבות הביצוע; תקופת המאסר שהושתה על המבקש; סיכויי הערעור; עברו הפלילי של המבקש; התנהלותו במהלך המשפט; ונסיבותיו האישיות (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000) (להלן: "הלכת שוורץ" )).
2.
עונש המאסר שנגזר על המבקש במקרה שלפניי הוא עונש מאסר משמעותי, אשר ברגיל יש בו להוות שיקול מכריע לרעת המבקש. ואולם המקרה בו עסקינן אינו מקרה שגרתי ממספר היבטים: ראשית , המדובר בכתב אישום המתייחס לאירועים שהתרחשו לפני 16 עד 23 שנים, כאשר גילו של המבקש היה 19 - 25 שנים; שנית , המבקש, נעדר עבר פלילי, והוא בעל משפחה הכוללת 5 ילדים קטנים (הצעיר ביניהם בן 3); שלישית , המבקש הועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני במרץ 2015. בנובמבר 2016 בוטל הפיקוח האלקטרוני, כך שמאותו מועד מצוי המבקש בחלופת מעצר, כשאין כל טענה כי הפר את תנאי השחרור; רביעית , משפטו של המבקש בערכאה הדיונית נמשך כ-5 שנים, מאז ינואר 2015, כאשר במהלך המשפט חלו עיכובים שאינם נובעים מהתנהלות הצדדים (בין המועד בו הוגשו הסיכומים בתיק ועד למועד בו ניתנה הכרעת הדין חלפו 16 חודשים).
3.
מכלול הנתונים הללו מביא אותי למסקנה כי, מבלי לטעת מסמרות ביחס לסיכויי הערעור, ניתן להפעיל במקרה זה את החריג שנקבע בהלכת
שוורץ , ולהורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, למרות משכו. חיזוק למסקנתי זו אני מוצא בכך שקיימים מקרים בהם ניתן צו עיכוב ביצוע ביחס לעונש מאסר ממושך בנסיבות דומות, וזאת מבלי להידרש לסיכויי הערעור (ראו באחרונה החלטתו של כב' השופט יוסף אלרון בע"פ 5660/19 פלוני נ' מדינת ישראל (10.10.2019)). ויודגש, ניתן למצוא בפסיקה גם החלטות המשקפות מגמה אחרת (ראו, למשל, החלטתו של כב' השופט ג'ורג' קרא בע"פ 9882/17 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.2018)), וברי כי כל מקרה צריך להיבחן לגופו בהתאם להלכת שוורץ . ואולם, נוכח הצטברות הנתונים שצוינו לעיל, ובמיוחד התמשכות משפטו של המבקש בערכאה הדיונית שלא באשמתו, סברתי כי ניתן לנהוג בו כבית הלל.
4.
לאור האמור יעוכב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד למתן הכרעה בערעורו. במהלך תקופת עיכוב הביצוע ימשיכו לחול התנאים שנקבעו בשעתו לצורך העברת המבקש לחלופת מעצר, בכפוף לכך שסכום הפיקדון יוגדל. על פי הנמסר לי הפיקדון היום עומד על 40,000 ש"ח. על המבקש להגדילו לסכום של 60,000 ש"ח, בתוך 7 ימים ממועד מתן החלטה זו.
ניתנה היום, י"ג בכסלו התש"ף (11.12.2019).
ש ו פ ט