ע"פ 8144/06 מוחמד תותנגי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 2.11.05, בשעת לילה מאוחרת, אספו לרכבם המערער ושותפו לכתב-האישום - ראאיד טוטנג'י, וכן קטינה שהיתה עמם, אדם שביקש הסעה לגבעה הצרפתית בירושלים (להלן: המתלונן). במקום להובילו ליעדו, הסיעוהו השלושה לאזור בית חנינא, שם שדדו ממנו באיומי סכין סכום של 300 ש"ח, כרטיס כספומט, מכשיר MP3 וטלפון נייד.

המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום, ובעקבות כך הורשע בעבירת שוד לפי סעיף 402 לחוק העונשין. בהמשך, נדון המערער ל-18 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 1000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי ראאיד, שעל הכל מוסכם כי חלקו בפרשה היה גדול יותר עקב השימוש בסכין, נדון ל-24 חודשי מאסר, אשר כללו גם את הענישה בגין שני תיקים נוספים בהם הודה, ובהם יוחסו לו עבירות של ניסיון פריצה לרכב, החזקת כלי פריצה, וסיוע לפריצה ולגניבה. הקטינה שהיתה ברכב נדונה על ידי בית המשפט לנוער לשמונה חודשי מאסר.

בערעור המופנה כנגד העונש נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער ולא נתן משקל ראוי לגילו הצעיר, לעברו הנקי, ולחלקו הקטן בפרשה בהשוואה לחלקו של אחיו.

כן נטען, כי בית המשפט שגה כאשר לא אימץ את המלצתו של שרות המבחן להסתפק בעונש מאסר בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שרות.

לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. המערער ואחיו הובילו את המתלונן, בשעת לילה מאוחרת, למקום שומם, הרחק מיעדו, ותוך איום בסכין שדדו ממנו את רכושו. התנהגות זו קשה היא, וגם אם אחד ממבצעיה נעדר עבר פלילי, לא ייתכן היה לפטור אותו ללא מאסר ממש, הן כדי לגמול לו על סטייתו החריפה מנורמות מחייבות, והן כדי להרתיע את הרבים. מדעתנו לא שינינו גם נוכח העונשים שנגזרו לאחיו של המערער ולקטינה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ' בניסן התשס"ז (8.4.2007), עד לשעה 11:00.