ע"פ 8145/00 אחמד אבו ג'ומעה נ. מדינת ישראל

1.אף כי השופטת המלומדת שגתה ככל הנראה בקביעתה שראיות התביעה באישומים שבהם הורשע המערער מבוססות גם על הקלטת קולו של המערער (קיימות הקלטות של קול המערער הקושרות אותו בדרך כלל לעבירות סמים) נראה לנו שההרשעה היא מבוססת. כך, למשל בחנו את ההרשעה באישום השני: הרשעה זו מבוססת על עדות הסוכן שנתמכה בעדות התצפיתן ובעובדה שבדקות הספורות שבהם נעלם הסוכן מעיניו של התצפיתן לא היה בידו לרכוש סמים ממקור אחר. גם לנו נראה שלא היה זה סביר להניח שהסוכן ילך לפגישה לצורך קניית סמים כשבכיסו סמים שרכש קודם לכן ממקור אחר. הרשעה זו יש בה כדי לתמוך גם בהרשעה באישום הראשון ובאישום השלישי. לענין ההרשעה באישום השלישי נתנה השופטת המלומדת אימון בעובדה שבנו של המערער וגם הסוכן דיברו בפלפון עם המערער; וכשמהימנות זו נתמכת בראיות שהוכחו לגבי האישומים האחרים שוב אין עילה להתערב בהכרעת הדין.

2.שמענו את טענותיו המפורטות של פרקליט המערער לענין עונשו של המערער (חמש שנים ומחצה לריצוי בפועל והיתרה - שנה ומחצה - על תנאי) המצטרף לעונש מאסר של ארבע שנים בפועל שהושת עליו בשל הרשעה אחרת ולא מצאנו שקיימת עילה להתערב בעונש.

לפיכך אנו דוחים את הערעור.