ע"פ 8156/19 מעיין קריף נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג :

המערערת הורשעה בהריגה, ונדונה ל-4 שנות מאסר, פסילת רשיון נהיגה למשך 15 שנים ומאסר על-תנאי. כמו כן, חויבה המערערת בתשלום פיצויים לאלמנת המנוח בסך של 50,000 שקלים.

מדובר בתאונה שארעה בצומת מרומזר. המערערת נהגה במכונית, נכנסה לצומת בנהיגה רציפה כשאור אדום דולק ברמזור בכיוון נסיעתה, ופגעה במנוח אשר החל בנסיעה משמאלה, כשהוא רוכב על אופנוע. הפגיעה הביאה למותו.

אסון נורא, אבל כבד וצער בלתי פוסק אצל בני משפחתו של המנוח. למערערת קשיים מעיקים, עוד מלפני התאונה, וגם בעקבותיה.

המערערת הגישה ערעור על הרשעתה בהריגה ולחלופין ביקשה להמתיק את עונשה ולאמץ את המלצת שירות המבחן בדבר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.

שקלנו את נימוקי הערעור, אלו שבכתב ואלו שנטענו לפנינו בעל-פה, על רקע הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי. נתנו דעתנו על הטיעונים שבאו מפי ב"כ המשיבה בתשובה לנימוקי הערעור. מיקדנו את ב"כ המשיבה לטעון אם מדובר בהריגה או בגרימת מוות ברשלנות.

בגמר הדיון היצענו להותיר את ההרשעה בעבירת ההריגה בעינה, להפחית את תקופת המאסר מ-4 ל-3 שנים, ולהשאיר בתוקפם את שאר רכיבי גזר הדין. הסברנו בתמצית את עמדתנו אשר משקפת הערכה של מצב הדברים הכולל בשלב הזה; אינטרס של המערערת בהפחתה מתקופת המאסר, ואינטרס של המשיבה לשמר את ההרשעה בהריגה.

ב"כ הצדדים שמעו את דברינו ואת תמצית נימוקינו – כך גם משפחת המנוח – ולאחר מכן באו בדברים עם לקוחותיהם ובינם לבין עצמם, והודיעו על הסכמה וקבלת הצעתנו.

החלטנו אפוא להפחית שנה מתקופת המאסר. במקום 4 שנים, תרצה המערערת 3 שנות מאסר; הכרעת הדין המרשיעה בעבירת הריגה תעמוד בתוקפה, וכך גם שאר רכיבי גזר הדין.

אנו משתתפים בצערה של משפחת המנוח.