ע"פ 8185/00 מדינת ישראל נ. ירון בלו

1.המשיב הורשע בעבירה של שוד מזויין ונדון לארבע שנות מאסר מתוכן שתי שנים ומחצה לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי. המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש.

2.מעשה שהיה כך היה: המשיב שדד באיומי רובה את רכבן של שתי נשים מבוגרות תוך שהוא מושך אחת מהן בכח מהמכונית ונטל את הרכב עמו; והוא - כי רצה לנסוע ליחידת המילואים שלו. לחובת המשיב הרשעות קודמות, גם בעבירות של אלימות. השופטת המלומדת כתבה בגזר הדין דברים על:

" 'הקלות הבלתי נסבלת' שבה התנפל (המשיב) על עוברות אורח תמימות ושדד את רכבן באיומי רובה, כשהמניע שמסר הוא, שחפץ להגיע לבסיס ברכב; כל אלה מעידים על המסוכנות שבנאשם, ואינני סבורה כי הנאשם הפנים את חומרת מעשהו ואת הנזק שגרם ועלול היה לגרום".

חרף קיומן של עובדות אלה הקלה השופטת המלומדת בדינו של המשיב עקב נסיבותיו האישיות, המלצות מפקדיו, מצב בריאותו וחרטתו וכן שמדובר במאסרו הראשון.

3.אנו סבורים שהשופטת המלומדת הקלה בעונשו של המשיב הרבה מעבר למה שהיה ראוי. המדובר במעשה בריונות אלים של שוד מזויין שארע באמצע היום ובמקום מרכזי, תוך כדי שימוש באלימות כנגד שתי נשים ותוך איומי רובה. הגענו לכלל מסקנה שדינו של המערער להתקבל ואנו מקבלים אותו. רק משום שאין אנו ממצים את הדין כפי שהיה מקום לעשות בערכאה ראשונה ונוכח מצב בריאותו של המשיב יהיה גם העונש שנטיל על המשיב מתון, ככל שהדבר נוגע לעבירה כה חמורה.

עונשו של המשיב יעמוד על ארבע שנות מאסר מיום מעצרו וכן מאסר על תנאי לתקופה של שנה אחת והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.