ע"פ 8238/99 מדינת ישראל נ. עמי עזרן

השופטת ד' דורנר :

המשיב הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות שביצע ביחד עם אחר וכן בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושימוש ברכב ללא רשות. על-פי עובדות כתב-האישום, הגיעו המשיב והאחר כשהם רכובים על אופנוע גנוב לחנות בחולון, וביקשו לשדוד את בעליה. במהלך השוד, ולאחר שכוחות משטרה כיתרו אותם, תפס האחר בן-ערובה, פתח בירי לכיוון השוטרים מאקדח שהיה ברשותו, ובהמשך נהרג מיריות המשטרה לעברו.

על המשיב נגזרו שש וחצי שנות מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל ו18- חודשי מאסר על-תנאי, בנוסף להפעלה מצטברת של עונש של שישה חודשי מאסר שהיה תלוי ועומד נגדו. כן נפסל המשיב מלהחזיק ברשיון-נהיגה לתקופה של שנה מיום שחרורו.

מכאן ערעור המדינה בפנינו. בגדר הערעור נטען, כי ראוי היה להחמיר בעונשו של המשיב לנוכח נסיבות מעורבותו בביצוע העבירות, שעיקרן ניסיון להשיג מימון עבור רכישת סמים, ולנוכח עברו הפלילי המכביד.

דין הערעור להידחות.

העונש שהושת על המשיב אינו חורג לקולא מן העונש הראוי ואינו מצדיק את התערבותנו.

אכן, שותפו של המשיב לשוד - שהמשיב היה אחראי לו מכוח דיני השותפות - ביצע במהלך השוד מעשים חמורים ובסופו של דבר אף נהרג, לאחר שתפס בן-ערובה וירה לעבר שוטרים, שנאלצו לירות לעברו. אלא שהמערער עצמו היה פאסיבי למדיי במהלך השוד.

אשר להרשעותיו הקודמות המרובות של המשיב, שבוצעו - בדומה לעבירותיו הנוכחיות - על רקע התמכרותו לסמים, הרי שהן היו עבירות רכוש שבוצעו ללא אלימות.

אנו דוחים איפוא את הערעור.