ע"פ 8240/02 זילבר אטלן נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר דחה ערר על החלטתו של בית משפט השלום מכוחה נעצר העורר עד תום ההליכים. מדובר בכתב אישום המייחס לעורר 4 עבירות של סחר בסם מסוכן, אותן ביצע, על פי הנטען, בחודשים מאי ויוני 2002. על פי גרסה זו, מכר העורר לסוכנת משטרתית, במספר הזדמנויות, כמות ניכרת של סם מסוכן מסוג קוקאין. ועוד נטען, כי העורר ניסה להכשיל את החקירה ותקף שוטר שביקש להובילו לצילום.

בית משפט השלום, אשר דן בבקשת המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים קבע, כי בידי המשיבה קיימת תשתית ראיות אשר יש בה לבסס הרשעה. על השקפה זו חזר בית המשפט המחוזי בהחלטתו בערר, וסוגיה זו של דיות הראיות עמדה גם במרכזו של הערר שלפני. לבקשת הצדדים, עיינתי בחומר הראיות, ומסקנתי זהה לשתי הערכאות אשר קדמו לי. אכן, אפשר והמשטרה היתה יכולה להציע לבית המשפט ראיות טובות יותר להוכחתו של כתב האישום (תיעוד המפגשים בין הסוכנת לעורר בצילום, ואת השיחות הטלפוניות ביניהם בהקלטה). אך גם משהדבר לא נעשה, ניצבת עדותה של הסוכנת כראיה מפלילה, שעד לשלב זה לא התערער משקלה, הואיל וגם העורר התקשה להעלות השערה בדבר מניע אשר גרם לסוכנת להפלילו. גם עברו הפלילי של העורר אינו מסייע לו. אכן, מאז הורשע לאחרונה חלפו שנים לא מעטות, אך עדיין מדובר במי שהתנסה בהליכים פליליים רבים ודרכי ענישה מגוונות, והאישומים המיוחסים לו עתה, אם יוכחו, מחזקים את החשש שהוא לא למד את לקחו, ומכאן הסכנה שישוב ויסכן את הציבור אם יינתן לו להלך חופשי.

הערר נדחה.