ע"פ 8253/13 גזאווי עותמאן נ. מדינת ישראל

השופט י' עמית :

1.

המערער גנב אופנוע בעיר בת-ים ונסע עליו עד הגיעו לפתח "מנהרת הארזים" בכביש מס' 9 לכיוון ירושלים, שם הוצב מחסום משטרתי. בהגיעו למחסום, נעצר המערער, וכעבור מספר דקות החל להתקדם לכיוון המחסום בעודו רכוב על האופנוע. שוטר שעמד במחסום אותת למערער לעצור, אלא שהמערער התעלם מהאיתות ונסע לכיוון השוטר באופן רשלני ופזיז שסיכן את השוטר, אשר קפץ לצד. שוטרים ואנשים אחרים שהיו במקום הצליחו להפיל את המערער ואת האופנוע ועצרו את המערער, שהתנגד למעצרו וניסה להימלט מהמקום. בשל כך, הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, גניבה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – עבירות לפי סעיפים 338(א)(1), 384 ו-275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי התביעה תטען לעונש של עד 16 חודשי מאסר, ולסופו של יום, הטיל בית משפט קמא על המערער עונש של 12 חודשי מאסר.

2.

על כך, נסב הערעור שבפנינו. המערער טען כי נוכח גילו הצעיר, מצבו האישי – היותו גבולי מבחינה שכלית ותפקודית, העובדה כי נישא לאחרונה ואשתו בתחילת הריונה, יש להקל בעונשו.

3.

דין הערעור להידחות ואין מקום להאריך. העונש שהושת על המערער הוא במסגרת הסדר הטיעון, אינו חורג כלל מרמת הענישה הנהוגה בעבירות ובמעשים כגון דא, ואף על הצד הנמוך.

יתרה מזו. למרות גילו הצעיר של המערער הוא מוכר לשירות המבחן בגין עבירות קודמות בגינן לא הורשע (למעט עבירת גניבה אחת בגינה הורשע), והיה נתון לצו שירות מבחן לתקופה של שנה. ביני לביני, אף הורשע המערער ביום 19.12.2013 בעבירה של גניבה בצוותא של שני סוסים, אותם העמיס עם אחר על גבי רכב מסחרי.

קיצורו של דבר, כי ברי שבית משפט קמא כבר הביא בגזר דינו בחשבון את כל הנסיבות לקולה, ואין מקום להתערב בפסק דינו.

4.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 16.3.14 לא יאוחר מהשעה 10:00 בימ"ר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות ועותק מפסק דין זה.

על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.