ע"פ 8308/01 אשרף אלעביד נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על יסוד הודייתו בשידול לגרימת חבלה חמורה ובהספקת סם מסוכן. בית המשפט המחוזי גזר עליו עשר שנות מאסר, מהן שמונה שנים לריצוי בפועל ויתרת התקופה על תנאי. כן הפעיל נגד המערער שני עונשי מאסר על תנאי (12 חודשים ו3- חודשים), אך הורה כי ההפעלה תהיה בחופף לריצוי המאסר שגזר על המערער. הערעור הוא על חומרת העונש.

המערער חשד במתלונן כי הוא אשר גנב מכשיר רדיו-טייפ ממכוניתו. יום אחד בא המתלונן אל המערער, כדי לרכוש מידו סמים. לאחר שהאשים את המתלונן בגניבה, הורה ל"פועליו" לכלוא את המתלונן בבית ושלח את גיסו להביא לו אקדח. כשהובא האקדח הורה להוציא את המתלונן מן הבית, מסר את האקדח לשלוחו, אחד מוטלק, והורה לו לירות במתלונן. המערער גמל למוטלק בכך שנתן לו סם מסוכן. מוטלק עשה כמצוות המערער וירה ברגלו של המתלונן שמונה כדורים. כתוצאה מן הירי נגרמה למתלונן חבלה חמורה.

בערעור על חומרת העונש הלין הסניגור על כך שבית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש חמור יותר מזה שנגזר על מוטלק, שבשל מעשה הירי נידון לשבע שנות מאסר בפועל. בטענה זו אין מאומה: אף שהיה זה מוטלק אשר ירה במתלונן, אין ספק שאחריותו של המערער לביצוע המעשה איננה נופלת מאחריותו של מוטלק. יתר-על-כן: בהיותו "מעבידו" של מוטלק, אשר שידל את מוטלק לבצע את המעשה, ראוי היה המערער להיענש ביתר חומרה מאשר מבצע המעשה עצמו.

עם זאת הגענו למסקנה כי יש להקל במידה מסוימת בעונשו של המערער; המערער, יליד שנת 1970, הוא עבריין שלחובתו הרשעות קודמות רבות. הוא נידון בעבר לריצוי עונשי מאסר בפועל פעמים מספר, והעונשים שהוטלו עליו לא הרתיעוהו לשוב לחיי העבריינות. ואולם בעקבות המעשה שבעטיו הובא לדין הפעם, חל מפנה מפתיע בדרכו של המערער. הוא נוטל אחריות לחומרת מעשיו, מבין את גודל כשלונו ועושה מאמצים של ממש לתקן את דרכו. על רקע זה הצליח להיגמל, בכוחות עצמו, מצריכת סמים מסוכנים ובמסגרת המאסר הוא נערך לאפשרות שלאחר שחרורו יוכל לתפקד בצורה ראויה במשפחה ובחברה. יצוין שבית המשפט המחוזי התרשם מכנות דבריו וכוונותיו של המערער לעניין זה. בנסיבות אלו, ואף שלא מצאנו יסוד לקבוע כי העונש שנגזר על המערער הוא חמור יתר על המידה, ואך מתוך רצון לעודד את המערער להתמיד בדרכו החיובית, החלטנו לקבל את הערעור במובן זה שתקופת המאסר בפועל שהושתה עליו תועמד על שבע (תחת שמונה) שנים. יתר חלקי גזר הדין של בית המשפט המחוזי נותרים על כנם.