ע"פ 8369/96 ארווין ג'ונסון נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 47/96) בעבירת רצח ונדון למאסר עולם.

הערעור העומד בפנינו היום מכוון כנגד גזר הדין בלבד; כאשר הסניגור מדגיש, כי מרשו משלים עם הרשעתו על פי הכרעת הדין, על אף קו ההגנה שבחר בשעתו ואשר מכוחו כפר בעשיית המעשה.

בערעורו מבקש הסניגור לבחון, אם מתמלאים התנאים ליישום ההוראה בדבר עונש מופחת כאמור בסעיף 300א(א) לחוק העונשין; ועתירתו היא, כי באם תינתן לשאלה זו תשובה חיובית - יקויים דיון ענייני בהפחתת העונש.

הסניגור ער לכך, שלא הוצגה בבית המשפט המחוזי בקשה כלשהי בענין זה. לדבריו, הדבר לא נעשה בשל העדר תקשורת נאותה בין המערער לבין סניגורו שם; ומכל מקום בקשתו היא כי שערי בית המשפט לא ינעלו בפניו בשל כך בלבד.

לביסוס בקשתו מצביע הסניגור על שניים אלה: ראשית - על האמור בחוות הדעת שניתנה בשעתו על ידי הפסיכיאטור המחוזי - ד"ר אמיר בן אפריים - אשר מצא כי המערער "סובל מהפרעת אישיות" וכי "נראה שמופרעתו ביכולת ליצור ולשמור על קשרים בינאישיים מנעה ממנו מלהפרד מגנית (המנוחה-י.ק.) והובילה לסוף הטרגי"; ושנית - על דברים שכתבה - בסיכום טיפול - הפסיכולוגית בכלא שבו מוחזק המערער, לפיהם "הוא הרגיש שמאבד שליטה על מהלך החיים... ברגע של איבוד שליטה רצח את חברתו...".

בשלב זה - ומבלי להביע דעה לגופו של ענין - החלטנו לבקש מן הפסיכיאטור המחוזי, ד"ר אמיר בן אפריים, להשלים את חוות דעתו בקשר למערער מיום 20.5.96, בשאלות הבאות: (א) האם הפרעת האישיות שבה לוקה המערער באה בגדר "הפרעה נפשית חמורה" , כאמור בסעיף 300א(א) לחוק העונשין.

(ב) האם בשל הפרעת האישיות האמורה, הוגבלה בשעת המעשה יכולתו של המערער במידה ניכרת, להימנע מעשיית המעשה, כאמור בסעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.

שירות בתי הסוהר מתבקש לעשות את כל הסידורים הדרושים להשלמת חוות הדעת כאמור; והפסיכיאטר המחוזי מתבקש להגיש את חוות הדעת המשלימה תוך 60 ימים מהיום.

עם קבלת חוות הדעת המשלימה תקבע המזכירות את התיק להמשך הדיון בפנינו.

לצורך ביצוע ההחלטה, תיעזר המזכירות בנציגת שירות המבחן בבית משפט זה.