פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8374/96 מרק ריבקין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · רצח בן זוג והגנת אי-אחריות מחמת מחלת נפשערעור על הרשעה ברצח והחלטה על העונש במסגרת הסדר טיעון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הודה והורשע ברצח אשתו במכות גרזן במסגרת הסדר טיעון וקיבל עונש מופחת של 20 שנות מאסר. בערעורו טען כי לא היה אחראי למעשיו בשל מחלת נפש, אולם בדיקה פסיכיאטרית נוספת קבעה כי היה בשליטה מלאה על מעשיו. בית המשפט דחה את הערעור ואת הבקשה להקל בעונש.

העובדות

המערער הודה והורשע ברצח אשתו במכות גרזן במסגרת הסדר טיעון, שנעשה בשל הפרעות נפשיות מהן סבל. בעקבות ההסדר הוטל עליו עונש מופחת של 20 שנות מאסר. בערעורו טען כי היה חולה במחלת נפש בשעת המעשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המערער היה אחראי למעשיו בשעת הרצח בשל מחלת נפש?
  2. 2.האם יש מקום להקל בעונשו המופחת של המערער בהתחשב במצבו הנפשי?

הלכות

  1. 1

    הטענה כי המערער לא היה אחראי למעשיו מחמת מחלת נפש נדחתה לאור חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי היה בשליטה מלאה על מעשיו.

    ״בחוות-הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה נקבע, כי בעת שביצע את הרצח היה המערער בשליטה מלאה על מעשיו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המצב הנפשי של הנאשם בא לידי ביטוי הולם במסגרת העונש המופחת שהוטל, ולכן אין מקום להקלה נוספת.

    ״ולמצבו הנפשי ניתן ביטוי הולם במסגרת העונש המופחת שהוטל עליו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רצח
  • הסדר טיעון
  • מחלת נפש
  • בדיקה פסיכיאטרית
  • עונש מופחת
  • ערעור
  • מכות גרזן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

8374/96

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט א' א' לוי

המערער

:

מרק ריבקין

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערעור

על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.9.96 בת"פ 25/96 שניתן על-ידי

כבוד סגן-הנשיא מ' לינדנשטראוס והשופטים ס' ג'ובראן ומ' נאמן

תאריך הישיבה:

א' בכסלו תשס"א

(

28.11.00

)

בשם

המערער

:

עו"ד נסים בלאס

בשם

המשיב

ה: עו"ד

אורי כרמל

פסק-דין

השופטת ד' דורנר :

המערער הודה והורשע ברצח אשתו במכות גרזן, וזאת בגדר הסדר-טיעון, שנעשה בשל ההפרעות הנפשיות שמהן סובל המערער, ואשר בעקבותיו הוטל עליו עונש מופחת של 20 שנות-מאסר.

בערעורו תקף המערער את הרשעתו בטענה, כי בשעה שקטל את אשתו היה חולה במחלת-נפש ומשום-כך לא היה אחראי למעשיו.

לפנים משורת-הדין, ובהסכמת המדינה, הורינו לערוך למערער בדיקה פסיכיאטרית נוספת, שממנה עלה כי לטענת המערער אין כל ממש. נהפוך הוא, בחוות-הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה נקבע, כי בעת שביצע את הרצח היה המערער בשליטה מלאה על מעשיו.

בדיון בפנינו ביקש הסניגור, לחלופין, להקל בעונשו של המערער ולהתחשב במצבו הנפשי.

בבקשה זו לא מצאנו כל ממש. המערער רצח את אשתו באכזריות רבה, ולמצבו הנפשי ניתן ביטוי הולם במסגרת העונש המופחת שהוטל עליו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, א' בכסלו תשס"א (28.11.00).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96083740.

L06

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הטענה כי המערער לא היה אחראי למעשיו מחמת מחלת נפש נדחתה לאור חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי היה בשליטה מלאה על מעשיו.
  2. 2המצב הנפשי של הנאשם בא לידי ביטוי הולם במסגרת העונש המופחת שהוטל, ולכן אין מקום להקלה נוספת.