ע"פ 8378/09 תומאס טורוסיאן נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בחודש ספטמבר 2008 עבד המערער כמציל בחוף געש, ואותה עת עסק אחיו, מנואל טורוסיאן, בהשכרת כסאות בחוף. באותו מקום פעל פונדק, בו נהג המערער לאכול, ולעתים משלא קיבל את הזמנתו במהירות נהג להשתולל. בתאריך 13.9.08 הגיע לפונדק מנואל, ולאחר זמן מה החל לצעוק ולקלל. בתגובה הורה אחד הבעלים, אייל נגר (להלן: המתלונן) לעובדים, שלא לספק עוד מזון למערער ואחיו. בשעה 21:00 לערך, משהאוכל שהזמינו המערער ואחיו לא ניתן להם, הוא דחף את המתלונן למטבח, הלם בו עם אגרופיו, הפיל אותו ובעט בו. גם מנואל לא נשאר חייב ותקף עובד של המקום. כתוצאה מתקיפתו נגרמו למתלונן חבלות קשות בארובת עין ימין.

המערער הודה בכל אלה בגדרו של הסדר טיעון, ומכוחו עתרה המשיבה לדון אותו ל-18 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי, חיוב בפיצוי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה. בעקבות כך הורשע המערער בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין, ונדון ל-12 חודשי מאסר שתי תקופות של מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 18,000 ש"ח.

בערעור שבפנינו, המופנה כנגד העונש, נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער תוך שהוא אינו נותן משקל הולם לכל אלה: גילו הצעיר, הודאתו וחרטתו; אורח חייו כבעל נורמות בסיסיות חיוביות; עברו הכמעט נקי מהרשעות; העובדה שזהו מאסרו הראשון; ולבסוף, הופנינו להמלצתו של שרות המבחן להסתפק בעונש מאסר בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שרות.

לא ראינו בכל אלה עילה לשנות מן העונש, ראשית, מן הטעם כי בית המשפט המחוזי לא חרג מרמת הענישה עליה הסכימו הצדדים; שנית, וזה העיקר, המערער חטא בהתנהגות קשה כאשר תקף אדם באלימות רבה תוך שבוא גורם לו נזק של ממש. גם אם היחס לו זכה המערער באותו פונדק לא היה לרוחו, הדרך להגיב על כך אינה באלימות שלוחת רסן, ומי שאינו יודע לנהוג על פי כלל בסיסי זה, מעיד על עצמו כי גלומה בו סכנה רבה. מנקודת השקפה זו אנו סבורים כי חסד עשה בית המשפט המחוזי עם המערער כאשר לא אימץ את המלצת המשיבה במלואה, ומכאן דעתנו כי בגזר הדין לא נפלה שגגה כלשהי המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.

אי לכך, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום כ"א באדר התש"ע (7.3.2010), עד לשעה 10:00, במזכירות ביתה משפט המחוזי בתל-אביב.