ע"פ 8383/07 גריגורי נבון נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 25.1.07, בשעות הבוקר, היה המערער מעורב בשני אירועים שחומרתם אינה מוטלת בספק. בשעה 09:50 הוא נכנס לסניף בנק ברמת-גן כשהוא אוחז באקדח צעצוע, והכריז באוזניה של עובדת הבנק "זהו שוד". הפקידה נמלטה על נפשה, ומשהבחין המערער כי ניסיונו נכשל, הוא הסתלק מהמקום. כשעה לאחר מכן, נכנס המערער לסניף בנק אחר, הפעם בתל-אביב, ובאותה שיטה דרש כסף. הפעם זממו צלח, והוא נמלט עם סכום של 1,810 ש"ח.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות של ניסיון שוד ושוד, ועל כך דן אותו בית המשפט המחוזי לשלוש שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה בן שנתיים שעמד נגדו, במצטבר.

הערעור מופנה כנגד העונש.

המערער, ששוב אינו אדם צעיר, שרת במשטרה במשך מספר שנים כשוטר סיור, עד שנפצע בשנת 1981 במהלך שוד. כשנתיים לאחר אותו אירוע הוא פרש מן השרות ועבד במקומות שונים, עד שהתמכר לאלכוהול והימורים. בעקבות כך התדרדר מצבו הכלכלי והנפשי, ומכאן ועד לעיסוק בפלילים היתה הדרך קצרה. בשנת 1999 הוא הורשע בשני מעשי שוד, עליהם נדון ל-36 חודשי מאסר. וכפי שעינינו רואות, אותו עונש שהושת עליו, כמו גם המאסר המותנה הממושך שנגזר לו, לא הותירו על המערער את רישומם, ועד מהרה הוא שב לסורו. בנסיבות אלו לא מצאנו כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער, כפי שלא מצאנו פגם בדרך בה הפעיל את המאסר המותנה, הואיל ופעם אחר פעם שב המערער ומוכיח כי פגיעתו בציבור קשה. עם זאת, בעניין אחד החלטנו ללכת לקראתו, גם כדי שלא לכבול את ידיו של בית המשפט אם המערער ישוב, חלילה, וימעד, וכוונת הדברים לכך שאת תקופת המאסר על תנאי שנגזרה לו אנו מעמידים על 12 חודשים בלבד. בכפוף לתיקון זה, הערעור נדחה.