ע"פ 8386/07 משה מנשירוב נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערערים, שני אחים, גמרו אומר לפגוע באדם עמו מצויים היו בסכסוך. בשעות הערב של יום 18.5.07 הם הגיעו לגן ציבורי בקרית-ים, בו שהה אותה עת האיש וכמה מחבריו, והחלו יורים לעברם מאקדחים שברשותם. כתוצאה מן הירי, נפצע המתלונן פציעה קשה בבטנו ונזקק לניתוח ולטיפול ממושך.

בשל קשיים ראיתיים, קשרה המדינה עם המערערים הסדר טיעון, בעקבותיו הורשעו השניים, על-פי הודיתם, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בהמשך גזר להם בית-משפט קמא עונשי מאסר על-פי המוסכם בהסדר – שבעה חודשים למערער 1 ו-11 חודשים למערער 2. בנוסף, נגזרו למערער 1 שנתיים מאסר על-תנאי שלא יעבור עבירת אלימות או שימוש בנשק חם או קר, וקנס בסך 40,000 ש"ח. מערער 2 נידון לשלוש שנות מאסר על-תנאי זהה, ולקנס בסך 60,000 ש"ח.

בערעורם שבפנינו משיגים המערערים על עונשי המאסר שעל-תנאי ועל גובה הקנסות שהושתו עליהם. באשר לתקופות התנאי, טוענים הם כי אלו חרגו מן המידה הראויה וניתן לקצרן בלא לפגוע במשקלן ההרתעתי. אשר לקנסות, הטענה היא כי בשל גילם הצעיר של המערערים והשתייכותם למשפחה קשת-יום, הם יתקשו לפרוע את חובם, ובוודאי שלא בתשלום אחד. אל מול חומרתם של המעשים שבהם הורשעו, מוסיפים המערערים וטוענים, עומדת הודיתם אשר חסכה ניהולו של הליך ממושך, הכרוך בהוצאות למדינה.

המעשה בו הורשעו המערערים חמור הוא, ומחייב ענישה ממשית ומרתיעה. אולם, לאחר ששקלנו בדבר, באנו לכלל מסקנה כי ניתן להטות אוזן למקצת טענותיהם, ולהקל במידת-מה בעונש. אנו מקבלים אפוא את הערעור, ומעמידים את תקופת התנאי שלחובת המערערים על 18 חודשים, בהם ישאו אם יעברו תוך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות או שימוש בנשק, למעט עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. את הקנס בו חויב מערער 1 אנו מעמידים על 20,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו, בעוד שהקנס אותו ישלם מערער 2 יהיה 30,000 ש"ח וכנגדו יעמוד מאסר של 9 חודשים. הקנסות יעמדו לפירעון בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם יהיה ביום 30.1.08. למניעת ספק נדגיש, כי תקופות המאסר שנגזרו לריצוי בפועל עומדות בעינן.