ע"פ 8388/05 לטיף בן ישראל נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.המערער בע"פ 8388/05 (להלן - לטיף) והמערער בע"פ 9066/05 (להלן - עזרא) הובאו לדין על פי כתב אישום אחד. בעקבות הסדר שהביא לתיקונו של כתב האישום הם הודו בעובדות והורשעו בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין ובעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט ח' עמר) השית על לטיף מאסר בפועל של 22 חודשים וכן הורה על הפעלה של מאסר מותנה בן חמישה חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שעל לטיף לרצות 25 חודשי מאסר. על עזרא הוטל גם כן עונש מאסר של 22 חודשים. אף לגביו הופעל מאסר מותנה, אלא שבעניינו מדובר בעונש של שישה חודשים. בית המשפט הורה על חפיפה חלקית באופן שגם עזרא אמור לרצות 25 חודשי מאסר. נוסף על כך, הטיל בית המשפט על כל אחד מן השניים מאסר מותנה בן 12 חודשים. קיימנו דיון מאוחד בשני הערעורים המכוונים נגד גזר הדין.

2.הטענה המשותפת לשני המערערים היא, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שבגזר דינו חזר וכתב, כי השניים הורשעו בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בעוד שלמעשה ההרשעה הייתה בעבירה של החזקה לצריכה עצמית. יצוין, כי הסם בו מדובר הינו סם מסוג קנבוס. בכל הנוגע ללטיף מדובר בכמות של 20.8 גרם ואילו לגבי עזרא הכמות הייתה 20.7 גרם. טענה נוספת שהועלתה הינה מיוחדת לעניינו של עזרא. לגביו נטען, כי העבירה של סחיטה באיומים לא היוותה עבירה שהפעילה את התנאי שהיה תלוי מעל לראשו של עזרא.

3.אין ספק, כי בעניין עבירת הסם אכן נפלה שגגה מתחת ידי בית משפט קמא בגזר דינו. בגזר הדין מדובר יותר מפעם אחת על כך ששני המערערים הורשעו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ואילו ההרשעה הייתה, כאמור, בעבירה הקלה יותר של החזקה לצריכה עצמית. לכן, מתחייב תיקון מה בעונש המאסר בפועל שהושת על כל אחד מן השניים. אשר לטענתו של עזרא בעניין הפעלתו של המאסר המותנה, הרי הוסכם למעשה בפנינו, כי המאסר יופעל באופן חופף.

4.לפיכך, הננו מחליטים לקבל את שני הערעורים באופן שהמאסר בפועל שהושת על לטיף יועמד על 16 חודשים. כמו כן, יופעל המאסר המותנה כפי שהורה בית המשפט המחוזי, כך ששלושה חודשים יצטברו למאסר האמור באופן שעל לטיף לרצות 19 חודשי מאסר. עונשו של עזרא יהא 16 חודשים, כולל הפעלה מלאה בחופף של המאסר המותנה (שבית המשפט המחוזי הורה על הפעלתו באופן חלקי במצטבר). תקופת המעצר של כל אחד משני המערערים תנוכה מן המאסר. עונשי המאסר המותנים שהושתו בבית משפט קמא יעמדו בעינם.