פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
8407/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
מיכאל מזרחי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 15.9.08, בת.פ. 40178/07, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא עדנה
קפלן - הגלר
תאריך הישיבה:
א' בניסן התשס"ט
(26.03.09)
בשם המערער:
עו"ד שרעבי ראובן-רובי
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד ירין שגב
גב' אדוה פרויד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער הורשע על פי הודאתו במספר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, ולהלן תמציתן של האישומים.
החל משנת
2004 ארגנו המערער ואחר – דוד חקק – קבוצות אותן הטיסו להמר בבתי מלון בבולגריה. המערער וחקק נשאו בהוצאות ההטסה והאירוח, והתנו עם לקוחותיהם כי ההימורים לא יפחתו מסכום מסוים וימשכו מספר שעות מוגדר. השניים הוסיפו וסיכמו עם בית המלון כי יקבלו 80% מהסכומים אותם יפסידו הלקוחות, ובמקרה של רווח, הם יפצו את המלון בשיעור דומה (80%). בנוסף, קשרו המערער וחקק עם בית המלון להונות שותפים שהיו להם בארגון הקבוצות. הוסכם כי הם יקבלו מבית המלון אסימוני משחק ללא ידיעת יתר השותפים, תמורת חמישית מערכם האמיתי, ואת אלה יעבירו לידיהם של מהמרים מטעמם לשם הגדלה מדומה של רווחי הקבוצה, דבר שיאפשר להם לדרוש משותפיהם סכומי השתתפות שלא כדין. בדרך זו הונו המערער ושותפו את מירי דהן (האישום הראשון), ממנה דרשו השתתפות בהפסד (שלא היה) בסכום של 20 אלף יורו, ואת רמי שמואל (האישום השני), ממנו דרשו 200 אלף יורו ולבסוף הסתפקו ב-30 אלף דולר. קורבן אחר למרמה היה שלום בנדל (אישום שלישי), בפניו נטען כי קבוצת מהמרים שהיה בין יוזמיה הרוויחה 260 אלף יורו, והוא נדרש לשלם את מחצית הסכום, אולם שילם בפועל כ-790 אלף ש"ח בלבד. אופיר לוי (האישום הרביעי) נדרש לשלם כ-250 אלף יורו, ושילם בפועל כ-350 אלף ש"ח.
בעקבות הרשעתו נדון המערער ל-12 חודשי מאסר, בהם ישא במצטבר למאסר אחר שנגזרו לו (18 חודשים בת.פ. 967/05 של בית המשפט המחוזי בירושלים), 18 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 ש"ח.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש. נטען, כי נכון היה להסתפק במאסר בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שרות, וזאת נוכח שיתוף הפעולה שלו עם משטרת ישראל, והפיכתו לעד נגד שותפיו מתמול-שלשום. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי סטה מהעיקרון בדבר אחידות הענישה, כאשר בעניינו של המערער החמיר בהשוואה לעונשים שנגזרו למעורבים אחרים בפרשה. עוד נטען, כי לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער, ולחרדה בה נתונה משפחתו עקב האיומים לפגוע בה כתוצאה משיתוף הפעולה שלו עם גורמי החקירה. לבסוף, נטען כי כתוצאה ממעשי המרמה לא זו בלבד שהמערער לא הפיק רווחים, אלא שהוא צבר חובות בסכום עתק.
לא מצאנו בכל אלה עילה להתערבותנו בגזר הדין. המערער, שאינו פנים חדשות בבתי-המשפט, חטא בשורה של מעשי מרמה חמורים, ונוכח עברו הפלילי המכביד, שוב אין מנוס מן המסקנה כי בית המשפט המחוזי הלך לקראתו כברת דרך ארוכה. לעניין זה נדגיש, כי בחודש דצמבר 2003 נדון המערער על חמשה תיקים בהם נטען כי עסק בהימורים, ובית משפט השלום בירושלים הלך לקראתו כאשר הסתפק בגזירתו של מאסר על תנאי וקנס. העבירות בגינן נקרא לתת את הדין הפעם, ואשר בוצעו בשנת 2006, מלמדות כי לא זו בלבד שהמערער לא למד דבר מאותו הליך, אלא שהוא גם המשיך בפעילותו הפלילית שעה שהתנהל נגדו תיק נוסף בבית משפט המחוזי בירושלים (ת.פ. 967/05). הנה כי כן, מדובר במי שככל הנראה אינו רואה עצמו נתון למוראו של החוק, ונקודת הזכות היחידה אותה ניתן לזקוף לטובתו היא הודאתו ושיתוף הפעולה שלו עם גורמי התביעה. לשיקולים אלה ניתן משקל הולם בגזר-הדין, ומותר להניח שלולא הם, היה העונש שנגזר למערער חמור פי כמה.
נוכח האמור, הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת במאסרו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים
ביום כ"ה בניסן התשס"ט (19.4.09), עד לשעה 09:00.
ניתן היום, א' בניסן התשס"ט (26.03.09)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט