פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8409/00 לזר ג'ורג' נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בהריגה בסכין ומאסר ממושךערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בהריגה לאחר שדקר בסכין מטבח אדם במסעדה, בהסכמה הורשע בהריגה במקום רצח. בית המשפט המחוזי גזר עליו 14 שנות מאסר, תוך דגש על הצורך להילחם בתופעת האלימות בסכינים. בית המשפט העליון קבע כי העונש, אף שאינו קל, אינו חמור במידה המצדיקה התערבות, וערעורו נדחה.

העובדות

המערער שהה בארץ שלא כדין מאז 1995. במהלך ויכוח שגלש לקטטה במסעדה הכה את המנוח, לקח סכין מטבח ודקר אותו ברגלו ובחזהו, והמנוח נפטר. המערער הודה בעובדות והורשע בהריגה במקום רצח, וכן בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש של 14 שנות מאסר שנגזר על הריגה בדקירה בסכין?
  2. 2.האם יש משקל להיותו של הנאשם אזרח זר ששוהה שלא כדין, ולקושי שייגרם לו בריצוי מאסר ממושך?

הלכות

  1. 1

    עונש מאסר של 14 שנים בגין הריגה בסכין, שאינו קל, אינו חמור במידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור

    ״ודעתנו היא שלאור נסיבות האירוע מחד, ומטרות הענישה מאידך, עונש זה אף שאינו קל, אינו חמור במידה המצדיקה את התערבותנו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הריגה
  • ענישה
  • תת-תרבות הסכין
  • קדושת החיים
  • אזרח זר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

8409/00

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת מ' נאור

המערער

:

לזר

ג'ורג'

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב

יפו מיום 5.10.2000 בת.פ.

1074/00

שניתן על ידי כבוד השופטים:

א'

משאלי, ש' טימן, מ' סוקולוב

תאריך הישיבה:

ט"ו

בחשון התשס"ב

(

01.11.01

)

בשם

המערער

:

עו"ד יפית ויסבוך

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

אלון אינפלד

פסק-דין

השופט א' א' לוי :

מאז שנת 1995 שוהה המערער בארץ שלא כדין. בחודש מאי 2000, בעת שהסב במסעדה, פרץ בינו לאחר, סימפיוס אלואס המכונה "קוליצה", ויכוח אשר גלש לקטטה. בהמשך, הגיע למקום חברו של קוליצה, וסילי דרינגה (להלן "המנוח"), ובינו למערער התפתח דין ודברים, שבמהלכו הכה המערער את המנוח בחלקי גופו השונים. אחר כך הוא ניגש לדלפק המשקאות, נטל סכין מטבח, וחרף ניסיונותיהם של אחדים מהנוכחים להניאו מלעשות בו שימוש, דקר המערער את המנוח ברגלו ובחזהו. המנוח שהתמוטט ונפל ארצה, הובהל לבית חולים, וכחלוף זמן קצר לא נותר לרופאים אלא לקבוע את מותו.

המערער הודה בכל העובדות האמורות, ובהסכמת המשיבה הורשע בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, חלף עבירת הרצח אשר יוחסה לו במקור. כמו כן הורשע המערער בעבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.

בא-כוח המערער טענה בפני הערכאה הראשונה, כי דעתו של שולחה לא היתה צלולה הואיל ולגם משקאות משכרים עובר לאירוע האלים. כמו כן הדגישה את עובדת היותו אזרח זר, ובתור שכזה כליאתו בישראל במשך שנים כה רבות, תקשה עליו שבעתיים, הואיל ואין מי שיארח אותו בחופשות שהוא עשוי לקבל במהלך מאסרו, וגם בני משפחתו לא יוכלו לבקרו הואיל ומקום מגורם ברומניה.

בית המשפט המחוזי נתן את דעתו לכל אלה, אך הוא גם הדגיש את הצורך לבער את נגע תת-תרבות הסכין, שלמרבה הצער פשה בקרבנו בשנים האחרונות. בגין תופעות מסוג זה קופד פתיל חייהם של רבים, ועל מנת לשוב ולהציב את הערך של קדושת החיים במקום הראוי לו, אין מנוס מגזירתם של עונשי מאסר ממושכים וכואבים.

בית המשפט המחוזי גזר למערער 14 שנות מאסר, ודעתנו היא שלאור נסיבות האירוע מחד, ומטרות הענישה מאידך, עונש זה אף שאינו קל, אינו חמור במידה המצדיקה את התערבותנו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ט"ו

בחשון תשס"ב (1.11.01).

ש ו פ ט ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עונש מאסר של 14 שנים בגין הריגה בסכין, שאינו קל, אינו חמור במידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור