ע"פ 8491/10 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על-פי הודאתו, בעבירות של מעשה מגונה בקטינות שטרם מלאו להן 14 שנים. נטען, כי הוא נהג לשמש שמרטף לנכדתו ולשתי קטינות נוספות, א' ילידת חודש מרץ 2001 ו-י' ילידת חודש אפריל 2000. במהלך משחק שהגה המערער מלבו, הוא נהג להושיב את א' ו-י' על ברכיו או לצידו, ותוך כדי כך היה מניח את ידו מתחת לבגדיהן, ומלטפן במקומות מוצנעים של גופן. על מעשים אלה דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-3 שנות מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחת מהקטינות בסכום של 15,000 ש"ח.

2.

המערער ביקש כי נקל בעונשו, ואלה טעמיו: לא ניתן בגזר הדין משקל הולם לנסיבותיו האישיות – בן 69, אב לשתי בנות וסב ל-6 נכדים, פנסיונר, ללא עבר פלילי, שבשנים האחרונות לקה בבריאותו; הסכנה שהוא ישוב וייבצע עבירות דומות הוערכה לטווח הארוך כבינונית עד נמוכה; המערער עבר טיפול אצל פסיכולוג קליני; אי-התנגדות הילדות אפשרה לו לשכנע את עצמו כי הוא אינו גורם להן נזק; נכון היה להעדיף את חוות הדעת מטעם ההגנה לעניין מצבו הנפשי.

3.

המערער, אדם בגיל מתקדם, זכה לאמונם של הורי הקטינות שהפקידו בידיו את היקר להם מכל, מתוך אמונה שהוא ישמור עליהן. המערער מעל באמון זה, וניצל את תמימותן של הקטינות כדי לקרוא דרור ליצריו ודחפיו. מעשים אלה לא זו בלבד שקשים ומכוערים הם, אלא שעלולים לגרום לנזקים מרחיקי לכת בנפשן של נפגעות העבירה. על כל אלה היה מצווה בית המשפט המחוזי לתת את דעתו, כמו גם לנסיבותיו האישיות של המערער. כך נהגה הערכאה הראשונה, שגזרה למערער עונש מתון, ומותר להניח שהוא היה חמור פי כמה לולא נסיבותיו האישיות המיוחדות.

הערעור נדחה.