פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8524/15 מוחמד שעבאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות, גניבת קטנוע ושיבוש הליכי משפט, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו, בין היתר לאור סולחה שנעשתה עם המתלונן ושינוי ביחסים, והפחית את העונש ל-15 חודשי מאסר בפועל תוך שהוא מזהיר את המערער מפני הישנות.

העובדות

המערער, בעל עבר נקי, הורשע על פי הודאתו בתקיפה בנסיבות מחמירות, גניבת רכב ושיבוש מהלכי משפט. הוא גנב קטנוע ממתלונן שהיה במערכת סכסוך משפחתי עמו, ולאחר תלונה תקפו הוא ואחרים את המתלונן ונטלו ממנו רכוש. בית המשפט קמא גזר 18 חודשי מאסר בפועל ופיצוי, והערעור התקבל בחלקו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להפחית את עונש המאסר בפועל של המערער בשל סולחה עם המתלונן ושינוי מצב היחסים המשפחתיים מאז גזר הדין?

הלכות

  1. 1

    יש לתת משקל להתפתחויות שאירעו לאחר גזר הדין, כגון סולחה עם המתלונן ושיפור במצב היחסים, ולהפחית בשל כך את העונש.

    ״לאחר העיון החלטנו, עם שאנו מכירים בחומרת הפרשה, לתת ביטוי-מה לסולחה ולמצב היחסים העדכני עם האשה והמתלונן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקיפה בנסיבות מחמירות
  • גניבת רכב
  • שיבוש מהלכי משפט
  • סולחה
  • מתחם ענישה
  • עבודות שירות
  • תסקיר שירות המבחן
  • פיצוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

8524/15

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

כבוד השופט מ' מזוז

כבוד השופטת ע' ברון

המערער:

מוחמד שעבאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת

ש' רנר) מיום 29.10.15 בת"פ 63000-01-14

תאריך הישיבה:

כ"ה

באייר התשע"ו (2.6.16)

בשם המערער: עו"ד

מאיה גלעדי-ז'ולסון

בשם המשיבה: עו"ד

מיכל

בלומנטל

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

ערעור גזר דין. המערער הורשע בבית המשפט קמא (15.4.15) על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, גניבת רכב ושיבוש מהלכי משפט. הנה הפרשה בתמצית: המערער, בעל עבר נקי, גנב עם אחרים את קטנועו של המתלונן, שהיה מאורס לגיסת המערער, והיה ביניהם סכסוך משפחתי. המתלונן התלונן במשטרה על גניבת הקטנוע וביקש להביא עמו את אחד גונבי הקטנוע, אך המערער ואחרים תקפוהו בדרך באלות ובסטירות ואגרופים, בעידוד המערער, וכן נטלו ממנו טלפון נייד, מזומנים ותעודות. המערער ברח. המתלונן נחבל.

ב.

בית המשפט קמא שקל את הנסיבות, לרבות תסקיר שירות המבחן שכלל הבעת חרטה אך לא נטילת אחריות, ובו צוין כי המערער חש בושה והורתע מן המשפט, ולכן הומלץ על עונש בעבודות שירות ועונש מאסר מותנה.

ג.

בסופו של יום נקבע מתחם ענישה בעניין התקיפה והשיבוש בין 12 ל-30 חודשי מאסר ובעניין גניבת הקטנוע בין 6 ל-18 חודשי מאסר, והעונש שהושת (29.10.15) היה 18 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשים על תנאי ופיצוי בסך 8,000 ₪.

ד.

בערעור נטען כי העונש חמור יתר על המידה אל מול מעורבים אחרים בפרשה, שנשפטו האחד ל-6 חודשי עבודות שירות ושניים ל-10 חודשי מאסר (אלא שהוספו לאחר מהם 8 חודשי מאסר כהפעלת תנאי). בפנינו הונח תסקיר עדכני של שירות המבחן המתאר סולחה בין המערער למתלונן בסיוע "ועדת סולחה ירושלמית" ותשלום 20,000 ₪ פיצוי וגם התחייבות עתידית באשר להתנהגות. התסקיר מתאר קושי ליטול אחריות מלאה, אך רצון מצד המערער לפתוח דף חדש. בתסקיר צוין כי אשת המערער שוקלת לשוב לחיות עמו, אך בפנינו נמסר כי אכן שבה הביתה, והיא נוכחת באולם, וכן ציין המתלונן בפני שירות המבחן. ואף הוא נוכח באולם – כי הסכסוך נפתר. הסניגוריה מבקשת איפוא הקלה בעונש.

ה.

המדינה סבורה כי העונש הוא מאוזן ואין להתערב בו.

ו.

לאחר העיון החלטנו, עם שאנו מכירים בחומרת הפרשה, לתת ביטוי-מה לסולחה ולמצב היחסים העדכני עם האשה והמתלונן, נושא שלא היה לפני בית המשפט קמא, על-ידי הפחתת העונש ל-15 חודשי מאסר. שאר חלקי גזר הדין בעינם, ואיננו מתערבים ביחס שבין הפיצוי לסולחה. עם זאת נזהיר את המערער, שעברו נקי, בכל לשון

שלא לחזור לסורו, וחרב המאסר על תנאי צריך שיהא מודע לה.

ז.

הערעור מתקבל במידה מסוימת לפי האמור.

ח.

המערער יתיצב לריצוי עונשו ביום 15.7.16 עד שעה 0900 בבית המעצר ניצן, מתחם "איילון". המערער יוכל לפנות לועדת מיון לשיבוץ מראש.

ניתן היום, כ"ה

באייר התשע"ו (2.6.2016).

המשנה לנשיאה

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1יש לתת משקל להתפתחויות שאירעו לאחר גזר הדין, כגון סולחה עם המתלונן ושיפור במצב היחסים, ולהפחית בשל כך את העונש.