ע"פ 8526-22 ע"פ 8526-22

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' לוי) מיום 8.12.2022 בפע"מ 16145-08-22 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.המערער הורשע בעבירות מין חמורות כלפי קטינות, ונדון למאסר.

לקראת מועד שחרורו של המערער ממאסר שנקבע ליום 2.9.2010, נערכה, ביום 10.8.2010, חוות דעת בעניין מסוכנתו לפי סעיפים 6 ו-12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הגנה על הציבור), ונקבע בה כי מסוכנתו גבוהה.

2.ביום 28.11.2010 נתנה השופטת מ' סוקולוב צו פיקוח ומעקב כנגד המערער לתקופה של חמש שנים מיום שחרורו.

בהמשך לכך, בשנים 2016, 2018 וב-2021 ניתנו צווי פיקוח חדשים נוכח הקביעה כי מסוכנותו של המערער גבוהה. תוקף הצו האחרון נקבע עד ליום 27.8.2022.

3.ביום 8.8.2022, ולקראת פקיעת הצו, הגישה המשיבה בקשה לצו פיקוח חדש מכוח חוק הגנה על הציבור, היא הבקשה שבמוקד ההליך דנן. בבקשה נטען כי המסוכנות הנשקפת מהמערער עודנה גבוהה וכי הוא הפר את אחד מצווי הפיקוח הקודמים שהוצאו (להלן: ההפרה הנטענת).

למחרת ניתנה החלטת השופט ש' יניב שלפיה ימונה למערער סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית ויתקיים דיון בפני השופט התורן.

4.ביום 22.8.2022 התקיים דיון בפני השופטת ט' חיימוביץ. המערער ביקש לקבל את כל המסמכים הרלוונטיים בעניינו החל משנת 2010, ובא-כוחו טען כי דרושה "דחייה להיערכות", והסכים להארכת הצו לפי חוק הגנה על הציבור "עד להחלטה אחרת", ועד שיתקיים דיון לגופו של עניין.

בעקבות זאת, נתנה השופטת חיימוביץ צו בהתאם לחוק הגנה על הציבור שתוקפו עד להחלטה אחרת אך לא יותר משנתיים, והורתה על קיום דיון בפני המותב, ביום 19.10.2022.

5.בפתח הדיון ציין ב"כ המערער כי הוא מבקש לייצג את עצמו וכי יש לו "טענות קשות" נגד בא-כוחו. לאחר מכן המערער טען בעצמו כי הערכת המסוכנות שעליה נסמכת המשיבה אינה בתוקף עוד, וללא הערכת מסוכנות בתוקף לא ניתן להטיל עליו מגבלות.

ב"כ המשיבה טענה מצידה כי מאז שהתבקשה חוות דעת חדשה סירב המערער להיבדק. בשלב זה, המערער ביקש להוסיף דברים מטעמו, אך המותב לא התיר לו להמשיך ולדבר וציין כי הוא רוצה להכתיב החלטה. עוד הוסיף המותב כי "אם ה[מערער] אינו מציית, אני מבקש שהוא יוצא החוצה".

לאחר מכן הכתיב המותב החלטה שלפיה המרכז להערכת מסוכנות יגיש חוות דעת עדכנית, וכי יתקיים דיון נוסף ביום 8.12.2022.

6.בדיון שהתקיים ביום 8.12.2022 טען ב"כ המערער נגד ההפרה הנטענת וביקש דחייה נוספת של הדיון לצורך התייעצות עם מומחה. בהמשך החל גם המערער בעצמו לטעון נגד ההפרה הנטענת, וכעולה מפרוטוקול הדיון, המותב העיר לו כי בהיותו מיוצג הוא אינו רשאי לטעון בעצמו. לאחר שהמערער המשיך לדבר, לפי הפרוטוקול "בצעקות רמות", נתן המותב החלטה בה הורה על הוצאת המערער מן האולם.

7.כעולה מן הפרוטוקול, מיד לאחר החלטה זו ביקש המערער לפסול את המותב.

המותב דחה את בקשת הפסלות על אתר, וקבע כי לא קם חשש כלשהו למשוא פנים מצדו. המותב ציין כי המערער "אינה מקבל את מרות בית המשפט ואינו מציית להנחיות המותב", בכך שהוא מדבר וצועק ללא רשות חרף התראות חוזרות.

8.מכאן הערעור שלפניי, בו טוען המערער, המייצג את עצמו, כי המותב אינו מאפשר לו להגן על עצמו, להביא ראיות ולחקור את המומחית שנתנה את חוות הדעת בעניין מסוכנתו. לפי המערער הוא טען "טענות עובדתיות חשובות ומכריעות" בנוגע להערכת המסוכנות בעניינו, והוא מבקש לטעון את טענותיו גם בפני בית משפט זה נוכח "מצבו המיוחד".

9.דין הערעור להידחות. טענות המערער מופנות כולן כלפי החלטות דיוניות שקיבל המותב ואופן ניהול הדיון מצדו. נפסק לא אחת כי טענות מעין אלה אין מקומן בהליך פסלות שופט, אלא בהליכי ערעור מתאימים הקבועים בדין (ראו: ע"א 3996/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (13.7.2022); ע"פ 8540/22 בן יקיר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (1.1.2023)). למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי התנהלות המותב, אשר עמד על כך שהמערער יאפשר את ניהול הדיון התקין, מעלה חשש כלשהו למשוא פנים.

אשר על כן, הערעור נדחה, וממילא נדחית גם בקשתו של המערער לקיום דיון במסגרת ערעור הפסלות דנן.