ע"פ 853/22 מחמד בלילאת נ. מדינת ישראל

הערעור שבפנינו נסב על עבירות אלימות כלפי בת זוג ומלכתחילה – בהתחשב במדיניות הענישה הראויה בתחום זה, סברנו שאין להתערב בעונש המאסר בפועל שהושת. עם זאת במקרה דנן ניהול ההליך היה כרוך בעינוי דין קשה – על רקע התלית הליכים למשך תקופה של כארבע שנים, משהמתלוננת – שהיא תושבת האזור, לא אותרה.

בתחילת ההליך שהתה המתלוננת במעון לנשים נפגעות אלימות אך עזבה אותו. התרשמנו כי ניהול ההליך לא היה מיטבי בהיבט של איתור המתלוננת וסיוע לה, ככל הדרוש.

המשקל שאנו מייחסים לכך הוא מוגבל בשים לב למשקל הסגולי של הערכים המוגנים שנפגעו.

ניתן לקוות שהלקחים הדרושים יופקו – הן בהיבט של הגינות ההליך הפלילי והן מבחינת הסיוע הנדרש למתלוננות.

יש לקוות כי המערער ייתרם מן ההליך הטיפולי שבו החל ליטול חלק, ונמצא עדיין בראשיתו.

סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שעונש המאסר בפועל שהושת על המערער יעמוד על 28 חודשים. שאר מרכיבי גזר הדין ובכלל זה הפיצוי למתלוננת, יעמדו בעינם.