ע"פ 8547/15 מדינת ישראל נ. אנס מחאג'נה

השופט נ' סולברג:

ערעורים מזה ומזה על גזר הדין של בית המשפט המחוזי (השופט כ' סעב ) בת"פ 3653-01-15 מיום 28.10.2015. במסגרת גזר הדין הושתו על המערער, אנס מחאג'נה (להלן: מחאג'נה ), העונשים הבאים – עונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מאחורי סורג ובריח וימי מעצרו בפיקוח אלקטרוני; פסילת רישיון נהיגה למשך 3 שנים; עונשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים; פסילת רישיון נהיגה על- תנאי למשך שנתיים, וכן חילוט הרכב שבו נעברה העבירה וקנס כספי.

רקע

1.ביום 28.5.2015 הורשע מחאג'נה בכתב אישום מתוקן שהוגש נגדו, לאחר שניתנה הודאתו במסגרת הסדר טיעון. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 27.12.2014 נהג מחאג'נה מאום אל-פחם לכיוון חיפה, כאשר במהלך הנסיעה הורו לו שוטרים לעצור את מכוניתו לשם עריכת בדיקה שגרתית. מחאג'נה לא נענה לקריאות השוטרים, האיץ את מהירות נסיעתו והתפתח מרדף שבמהלכו ביצע עבירות תנועה רבות – הוא נסע נגד כיוון התנועה, חצה צמתים כאשר אור הרמזור אדום, ביצע פניית פרסה במקום שאינו מיועד לכך ונסע בשולי הכביש. הכל, מבלי שהוציא מעולם רישיון נהיגה, רישיון רכב ותעודת ביטוח. נוכח האמור, הואשם והורשע מחאג'נה בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא תעודת ביטוח.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

2.לאחר שהרשיע את מחאג'נה בעבירות שבביצוען הודה, שקל בית המשפט המחוזי את עניינו, ובגזר הדין הורה כאמור על עונש מאסר לריצוי בפועל למשך 24 חודשים. מתקופת המאסר ניכה בית המשפט המחוזי את ימי מעצרו של מחאג'נה מאחורי סורג ובריח (מיום 27.12.2014 עד ליום 15.2.2015) וכן את ימי 'מעצר הבית' בו שהה בפיקוח אלקטרוני (מיום 15.2.2015 עד ליום 12.7.2015). בגזר הדין צוין כי אף שחוק הפיקוח האלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 (להלן: חוק הפיקוח האלקטרוני או החוק ) אינו מורה במפורש על ניכוי אוטומטי של ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני מימי המאסר, הרי ש "דינם של ימי מעצר אלו כדין ימי מעצר ממש שלגביהם לבית המשפט מוקנה שיקול הדעת האם לנכות ואם לאו מעונש המאסר שהוטל, אך משדרך המלך היא ניכוי ימי המעצר [...], ראוי לנהוג כך גם לגבי ימי מעצר תחת פיקוח אלקטרוני."

(פסקה 56 לגזר הדין של בית המשפט המחוזי).

עיקרי טענות הצדדים

3.לטענת בא-כוחו של מחאג'נה, התעלם בית המשפט המחוזי מתסקיר שירות המבחן שהונח על שולחנו, וממסקנתו כי "הטלת תקופת מאסר ושהותו של המערער ליד עבריינים, עלולה להוביל להשרשת וביסוס דפוסים שוליים [...] ועל כן, שירות המבחן המליץ במקרה זה להימנע מהטלת מאסר בפועל". עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות ולעברו של מחאג'נה וכן לעובדה כי הודאתו ניתנה עוד קודם לסיום פרשת התביעה. בנוסף, נטען כי שגה בית המשפט כאשר הטיל על מחאג'נה עונש מאסר בפועל, שעה שיכול היה להסתפק בתקופת מעצרו.

4.מנגד, טען בא-כוח המדינה כי שגה בית המשפט בקביעתו, כהכרעה נורמטיבית, שמשעה ש"דרך המלך" היא ניכוי ימי מעצר מאחורי סורג ובריח, הרי שיש לנכות גם את ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני. בא-כוח המדינה ציין טעמים רבים לכך שאין בהוראות החוק כדי ללמד על ניכויים של ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני מימי המאסר שנגזרו על נאשם.

דיון והכרעה

5.אין בידינו להתערב במידת העונש שנגזר על המבקש. מעיון בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, ניכר כי זה איזן ושקל בין השיקולים השונים המנחים את בית המשפט על-פי ההלכה הפסוקה, וכי תסקיר שירות המבחן, עברו הפלילי של מחאג'נה ונסיבותיו האישיות הובאו בחשבון והיוו גורם משמעותי בין הנסיבות לקולת העונש. העונש אשר הוטל על מחאג'נה אינו סוטה מן הפסיקה המקובלת ואף מצוי בקצה התחתון שבמתחם הענישה שנקבע במקרים דומים. על כן, אין זה אחד מאותם מקרים חריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בשיקולי גזר הדין של הערכאה הדיונית (ראו למשל: ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (29.1.2009)); ע"פ 1072/15 שייניס נ' מדינת ישראל, פסקה 41 (10.11.2015)).

6.לעניין ניכוי ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני, הרי שאין בידינו לקבל את מסקנת בית המשפט המחוזי. השאלה העקרונית על אודות ניכוי ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר הוכרעה אך לאחרונה בעניין פלוני

(ע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל (20.4.2016)

(לעיל ולהלן: פלוני )). נוכח השוני המהותי שבין תנאי המעצר מאחורי סורג ובריח לבין מעצר בפיקוח אלקטרוני נקבע, כי אף שעם חקיקת החוק הועלה מעמדו של המעצר בפיקוח אלקטרוני לדרגת מעצר, הרי שככלל אין להחיל עליו את הדין הנוהג ביחס לניכוי ימי מעצר מאחורי סורג ובריח מתקופת המאסר, וכדברי השופט ס' ג'ובראן :

"הימצאותו של נאשם בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני אינה שקולה לשלילת החירות המלווה את המעצר מאחורי סורג ובריח, ואי-ניכוי תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המעצר אינו יוצר כפל ענישה [...] לפיכך, עמדתי היא כי בדומה למעצר בית, אין לנכות את ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר" (שם, בפסקה 33 לחוות דעתו של השופט ס' ג'ובראן ).

7.הדברים מפורשים אפוא וברורים, אם כי תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני יכול שתשמש כשיקול לקולה בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של נאשם (ראו: עניין פלוני, בפס' 33 לחוות דעתו של השופט ג'ובראן וכן פסקה ד' לחוות דעתו של המשנה לנשיאה רובינשטיין ) . בעניין דנן, בשים לב למכלול, אין הצדקה להקלה עונשית. על כן, דין ערעור המדינה להתקבל, ומתקופת מאסרו של מחאג'נה לא ינוכו ימי מעצרו בפיקוח אלקטרוני מיום 15.2.2015 עד ליום 15.7.2015.

8.בשולי הדברים יצוין, כי אף ללא הכרעתו המפורשת של בית משפט זה בפרשת פלוני , דין הטענה לניכוי ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני להידחות. מעצרו בתנאי פיקוח אלקטרוני של מחאג'נה החל כאמור ביום 15.2.2015, בטרם כניסתו של התיקון בעניין הפיקוח האלקטרוני לתוקף ביום 16.6.2015. במצב זה נקבע כי הוראות חוק הפיקוח האלקטרוני לא יחולו במלואן, אלא לכל היותר יוחלו סעיפים בודדים בעלי אופי טכני-פורמלי, דוגמת אופן מינוי מנהל הפיקוח האלקטרוני ( סעיף 22ו לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), ואופן בירור הפרת תנאי מתנאי תכנית הפיקוח (סעיף 22יב

לחוק המעצרים) (ראו למשל: רע"פ 7994/15 עימאד חלאילה נ' מדינת ישראל (22.12.2015); ע"פ

3974/15 אברהים אבו צעלוק נ' מדינת ישרא ל (23.12.2015)).

9.אשר על כן, החלטנו לדחות את ערעורו של מחאג'נה ולקבל את ערעור המדינה, במובן זה שלא ינוכו ימי מעצרו של מחאג'נה בפיקוח אלקטרוני מתקופת מאסרו.