ע"פ 8562/00 נחום דגני נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש :

בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את המערער על-פי הודאתו בעבירות החזקת סם הירואין שלא לשימוש עצמי בכמות של 40 גרם, בנסיון להספקת הסם, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בנהיגה ללא רשיון וללא ביטוח ובהתחזות לאדם אחר. נסיבות ביצוע העבירות היו קשורות בנסיון להכנסת הסם לבית הסוהר. המערער הסיע את שותפתו לעבירה אשר הטמינה בגופה את הסם לבית הסוהר כשהוא נוהג ברכב בהיותו פסול מלנהוג. שוטר שעצר את המערער עקב נהיגה במהירות מופרזת ביקש ממנו להציג מסמכים, והוא השתמש במסמכים גנובים, כשהוא מציג את עצמו בשם אדם אחר, ומוסר פרטים כוזבים לגבי זהותו. לאחר שהודה בעבירות המיוחסות לו ביקש המערער להודות בתיקים נוספים לפי רשימה שהוגשה על-ידי התביעה. רשימת התיקים התלויים ועומדים נגד המערער הייתה ארוכה ביותר, ומתוכה הודה המערער ב-11 תיקים תלויים ועומדים בלבד. העבירות המצורפות כללו בין היתר עבירות של התחזות לאחר, זיוף, אלימות, סמים, מרמה, גניבות רכב, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והפרת הוראה חוקית במספר הזדמנויות. בית המשפט גזר על המערער עונש של 3 שנות מאסר בגין ההרשעה באישום המקורי שתואר לעיל. כן הטיל עליו 3 שנות מאסר נוספות בגין העבירות המצורפות שהודה בהן. בנוסף לעונש הפעיל בית המשפט המחוזי 24 חודשי מאסר שהוטלו על המערער ואף זאת במצטבר. כן גזר בית המשפט על המערער מאסר על תנאי של 3 שנים למשך תקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שלא ישא עונש זה אלא אם יעבור כל עבירה שהיא פשע, או כל עבירה דומה לאחת העבירות בהן הורשע בתיק המקורי ובתיקים המצורפים. עוד נשלל רשיון הנהיגה של המערער למשך 5 שנים מיום שחרורו מהכלא.

בערעורו לפנינו היום תקף בא-כוחו של המערער את גזר הדין על כל חלקיו. כנגד העונש של 3 שנים טען בא-כוח המערער כי שותפתו לעבירה נידונה ל- 10 חודשי מאסר בלבד, וכי הפער בענישה ביניהם אינו מוצדק, ולפיכך ביקש כי יופחת עונשו של מרשו בעניין זה. עוד טען כי מרשו הסכים לצירוף תיקים מאחר שהאמין על יסוד התבטאויותיו של בית המשפט כי עקב הצירוף יקל עימו בית המשפט בעונש, ותקוותו נכזבה. בא-כוח המערער אף היפנה תשומת ליבנו לכך שהמאסר על תנאי שנגזר על מרשו הינו ממושך ויחול גם על עבירות קלות שעונשן המירבי נמוך מ-3 שנים.

אכן עונשו של המערער הוא עונש כבד, אולם שורת המעשים אשר בגינם נגזר העונש מצדיקה הטלת עונש מאסר משמעותי. אשר לעבירה המקורית בצדק סבר השופט קמא כי יש מקום להבחין בין המערער לשותפתו. למערער הרשעות קודמות רבות מסוגים שונים, ואילו שותפתו לעבירה היא צעירה ללא עבר פלילי, אשר גזר דינה ניתן על רקע נסיבות אישיות קשות. המערער אף הגדיל לעשות כאשר בדרכו להבאת הסם לבית הכלא נהג ברכב כשהוא פסול רשיון, והתחזה בפני השוטר שעצר אותו לאדם אחר. בהתחשב במכלול הנסיבות, בסוג העבירות ובעברו הפלילי הכבד של המערער אין העונש של 3 שנים לעניין זה מוגזם כלל ועיקר. גם העונש שהוטל על המערער בגין העבירות הנוספות שהודה בהן אינו חמור יתר על המידה, והוא מביא בחשבון את ההקלה הצפויה עקב צירוף התיקים והחסכון בהליכים. אשר לעונש המאסר על תנאי שהופעל במצטבר הגענו למסקנה כי נוכח אורך התקופה הכוללת ניתן להתחשב במערער, והחלטנו להקל עמו במידת מה, כך שהעונש של 24 חודשים ירוצה באופן שמחציתו תהא חופפת ורק שנה אחת תרוצה במצטבר. אשר למאסר על תנאי שגזר בית המשפט המחוזי, אנו מקצרים את עונש המאסר כך שיעמוד על שנתיים במקום 3, לתקופה של 3 שנים, ואנו מתקנים את התנאי באופן שיחול רק אם יעבור במשך תקופת התנאי עבירה שהיא פשע.

בכפוף לאמור הערעור נדחה.

ש ו פ ט ת

השופט י' אנגלרד:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ביניש.