פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8585/10 עואיצה סאמח נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות שוד וניסיון שודערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הודה בשלושה מעשי שוד וניסיון שוד של שרשראות זהב מנשים מבוגרות ושהה בישראל שלא כדין, ונגזרו עליו שש וחצי שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש, בשל רצף המעשים, הטראומה לקורבנות והסכנה לציבור. נקבע כי לא נפל פגם בגזר הדין המצדיק התערבות.

העובדות

המערער, תושב הרשות הפלסטינית, הודה בביצוע שלושה מעשי תקיפה ותלישת שרשראות זהב מנשים בדצמבר 2009, כשבמעשה אחד נקרעה השרשרת. הוא שהה בישראל שלא כדין. בית המשפט המחוזי הרשיע בשוד ובניסיון שוד ודן אותו לשש וחצי שנות מאסר ופיצוי של 2000 ש"ח לכל נפגעת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הענישה שנגזרה על המערער, שש וחצי שנות מאסר, חמורה מדי ביחס לנסיבות המעשים ולרמת הענישה הנוהגת?

הלכות

  1. 1

    רצף מעשים דומים שבוצעו בחודש אחד, מתוך כוונה לגנוב רכוש מנשים חסרות ישע, אינו מעידה חד-פעמית ומצדיק ענישה ממושכת.

    ״אין מדובר אפוא במעידה חד-פעמית, אלא ברצף של מעשים שכולם התרחשו בחודש דצמבר 2009.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ביצוע עבירות רכוש באלימות בעת שהייה שלא כדין בישראל מלמד על סכנה מוחשית לציבור המצדיקה כליאה ממושכת.

    ״שוב אין ספק כי עניין לנו עם מי שנשקפת ממנו סכנה מוחשית לציבור, וככזה ראוי הוא לכליאה ממושכת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד
  • ניסיון שוד
  • ענישה
  • סכנה מוחשית לציבור
  • חסרי ישע
  • שהייה שלא כדין
  • פיצוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

8585/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט נ' הנדל

המערער:

עואיצה סאמח

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דינו של בית המשפט

המחוזי בבאר-שבע, מיום 14.10.2010, בת"פ 19205-01-10, שנית על ידי כבוד

השופטת י' רז-לוי

תאריך הישיבה:

כ' בסיון התשע"א

(22.06.11)

בשם המערער:

עו"ד שמואל זילברמן

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד איילת קדוש

גב' שושי אלימלך

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע יוחסו למערער עבירות שוד, ניסיון שוד ושהייה שלא כדין בישראל. בתאריך 2.12.09 תקף המערער, תושב הרשות הפלסטינית, אשה כשהוא מנסה לתלוש שרשרת זהב שענדה על צווארה. הוא הפיל אותה על הרצפה, ומשלא הצליח לקרוע את השרשרת, נמלט מהמקום. בתאריך 21.12.09 הוא חזר וביצע מעשה דומה, כאשר תקף אשה, משך שרשרת שענדה על צווארה עד שנקרעה, ונמלט עם שללו. מעשה שלישי מסוג זה ביצע המערער ביום 30.12.09, תוך שהוא גורם לכל קורבנותיו חבלות.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות שיוחסו לו, ודן אותו לשש וחצי שנות מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם פיצוי בסכום של 2000 ש"ח לכל אחת מנפגעות העבירות. הערעור שבפנינו מופנה נגד העונש, ובמרכזו הטענה כי בית המשפט החמיר עם המערער מעבר למתחייב מנסיבות האירועים ומרמת הענישה הנוהגת.

טענה זו אין בידינו לקבל. המערער תקף שלוש נשים, אחת מהן ילידת שנת 1932, מתוך כוונה לגנוב את רכושן. אין מדובר אפוא במעידה חד-פעמית, אלא ברצף של מעשים שכולם התרחשו בחודש דצמבר 2009. במעשים מסוג זה כרוכים לא רק נזק לגוף ולרכוש, אלא גם טראומה שעלולה ללוות את הקורבן תקופה ממושכת, במיוחד אם הוא נמנה על מי שמוגדרים "חסרי ישע". אם תוסיף לכך את העובדה שהמערער ביצע את אשר יוחס לו בעת ששהה בישראל שלא כדין, שוב אין ספק כי עניין לנו עם מי שנשקפת ממנו סכנה מוחשית לציבור, וככזה ראוי הוא לכליאה ממושכת.

נוכח האמור, לא מצאנו חומרה יתרה בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.

ניתן היום, כ' בסיון התשע"א (22.06.2011).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1רצף מעשים דומים שבוצעו בחודש אחד, מתוך כוונה לגנוב רכוש מנשים חסרות ישע, אינו מעידה חד-פעמית ומצדיק ענישה ממושכת.
  2. 2ביצוע עבירות רכוש באלימות בעת שהייה שלא כדין בישראל מלמד על סכנה מוחשית לציבור המצדיקה כליאה ממושכת.