ע"פ 8591/09 אביחי סמילה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בחודש נובמבר 2008 נתגלעה מחלוקת בין המערער ורן דוד (להלן: רן), מצד אחד, וטל יוסף (להלן: המתלונן), מצד שני. המערער ורן קשרו לגרום חבלה חמורה למתלונן, ולקשר זה היה שותף גם איתן אביבי (להלן: איתן). בתאריך 11.11.08 אסף איתן את המערער ורן ברכבו, והם פנו לחפש את המתלונן. בשעת לילה מאוחרת הם

הגיעו לבניין בו מתגורר המתלונן, והמערער קרא לו לרדת אליהם. משעשה זאת, ירו רן או איתן לעברו מספר יריות ושתיים פגעו בו – בזרועו ובגבו. בעקבות פציעתו הובהל המערער לבית חולים שם בוצעו בו ניתוחי חרום, והוא נותר עם פגיעה קבועה בתפקודי הנשימה והזרוע.

המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע וחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 499(א)(1) ו-329 בשילוב עם סעיף 29 לחוק העונשין. בהמשך, נגזר דינו של המערער – 45 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח.

כנגד העונש אותו השית בית המשפט המחוזי מונחים בפנינו שני ערעורים. באחד (ע"פ 8591/09) עותר המערער להקל בעונשו, בעוד שבאחר (ע"פ 8643/09) עותרת המדינה להחמיר בגזר הדין.

אכן, המערער לא היה זה שלחץ על הדק האקדח ממנו נורו היריות לעברו של המתלונן ופצעו אותו בצורה כה קשה. אולם על פי הודאתו שלו, הוא היה שותף מלא לקשר לגרום לחבלה זו (ראו סעיף 9 לעובדותיו של כתב האישום המתוקן – " השלושה קשרו קשר לפגוע חבלה חמורה ") למתלונן. ובמילים אחרות, המערער חבר לקשר תוך ידיעת מטרתו, ומשכך הוא שותף מלא למעשה חבריו. התנהגות אלימה מסוג זה על תוצאתה החמורה היתה חייבת לזכות בענישה קשה, ולא גילינו בעונש שהושת על המערער חומרה יתרה. אדרבא, אנו סבורים כי נכון היה להחמיר עוד בעונש מתוך כוונה לשגר מסר מרתיע לרבים, ועל כן החלטנו לדחות את הערעור בע"פ 8591/09, לקבל את הערעור בע"פ 8643/09, ולהעמיד את תקופת המאסר בה ישא המערער על 60 חודשים. יתר חלקיו של גזר הדין – יעמדו בעינם.