פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
8596/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
מחמוד אבו זלאם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה, מיום 19.10.09, בת.פ. 19154-01-09, שניתן על ידי השופט מנחם רניאל
תאריך הישיבה:
א' באדר התש"ע
(15.02.10)
בשם המערער:
עו"ד כרמל מיכאל
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד תמר פרוש
הגברת ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 21.1.09, ועל רקע של סכסוך קודם, עצר המערער רכב בו נהג ליד יאסין יאסין (להלן: המתלונן) שעשה את דרכו לבית הוריו בכפר מכר. המערער שלף כלי חד והחל לפצוע את המתלונן, ולא הרפה ממנו גם כאשר הוא נפל על הארץ. משהובהל המתלונן לבית חולים, אובחנו בגופו 7 פציעות – בחזה, בבטן, בגב וברגליים.
המערער הודה בעובדות האמורות במסגרת הסדר טיעון, ובעקבות כך הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. לאחר שקוימו ההליכים לעניין העונש, נדון המערער ל-19 חודשי מאסר, 11 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5000 ש"ח.
המערער, הסבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו, מבקש כי נקל בעונשו מטעמים אלה: הוא הודה בעובדות שיוחסו לו ואין לו עבר פלילי; כליאתו עלולה להיות כרוכה בנזק קשה; המתלונן היה מעורב בתקיפה קודמת שלו ושל אביו, והמשטרה לא עשתה די כדי להעמידו לדין; נכון היה לאמץ את המלצתו של שרות המבחן ולהסתפק בחיוב המערער לבצע שירות לתועלת הציבור.
לא ראינו מקום להקל בעונש. המערער, שלטענתו היה קורבן לתקיפה קודמת בידי המתלונן, החליט לעשות דין לעצמו, ותוך שהוא משתמש בכלי חד פצע את קורבנו במקומות שונים בגופו. למרבה המזל הסתיים אירוע זה ללא תוצאה קטלנית, אולם ניסיון החיים מלמד כי בין פציעה מסוג זה לגרימת מותו של אדם, מפריד לעתים קו דק שלרוב אינו נשלט בידי התוקף. לא נעלמו מעינינו נסיבותיו האישיות של המערער, אולם לנגד עינינו היתה גם התדירות הגוברת של מקרים בהם נעשה שימוש בכלי נשק של ממש וכלי נשק מאולתרים ליישובם של סכסוכים של מה בכך. על אלימות זו נדרשים בתי המשפט להגיב בענישה מחמירה, ועל כן לא מצאנו בעונש שהושת על המערער דבר המצדיק את התערבותנו.
הערעור נדחה.
ניתנה היום, ב' באדר התש"ע (16.02.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט