ע"פ 8597/03 יוסף אבו ג'עפר נ. מדינת ישראל

המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בשבע עבירות של סחר ברכב גנוב, בשבע עבירות של קבלת רכב גנוב, בניסיון לסחור ברכב גנוב ובסדרה של עבירות נלוות. בית-המשפט המחוזי גזר עליו תשע שנות מאסר, שבע שנים מתוכן מאסר בפועל. כן קנס את המערער בסך 20,000 ₪ או ריצוי שנת מאסר תמורת הקנס, ופסל אותו מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך שנתיים מיום תום המאסר. הערעור שלפנינו מופנה נגד חומרת העונשים.

לא ביקשנו תשובה על הערעור כנגד חומרת המאסר. בית-המשפט המחוזי קבע כי המערער היה הרוח החיה בחבורת עבריינים שעסקו בגניבת כלי רכב ובסחר בהם. בית-המשפט לא התעלם מנסיבות משפחתיות ואישיות מצערות של המערער, שנמנו לפנינו על-ידי סניגורו, אך אין בידינו לקבל כי היה בנסיבות אלו כדי להוביל להקלה בעונשו מעבר למה שכבר עשה בית-המשפט המחוזי. גם ניסיון הסניגור לשכנענו, כי מן הראוי היה להשוות את עונשו של המערער לעונשיהם של שני מעורבים אחרים בעבירות, דינו להידחות, ולוא בשל כך שהמעורבים האחרים הודו בעבירות שיוחסו להם, מה גם שמספר עבירותיהם היה קטן ממספר עבירותיו של המערער. עבירות של גניבת כלי רכב וסחר בהם הם צרה צרורה מבחינתו של הצבור הרחב וענישתם של העוסקים בכך צריכה ליתן ביטוי ממשי לחומרת המעשים ולשיקולי ההרתעה של עבריינים בכוח. אף שבתקופת המאסר לא ראינו עילה להתערב, החלטנו לבטל את חיובו של המערער בתשלום קנס וכן את פסילתו מלהחזיק ברשיון נהיגה. שוכנענו כי במצבו אין המערער מסוגל לעמוד בתשלום הקנס, ונמצא כי אם חיוב זה לא יבוטל יידרש המערער לרצות שנת מאסר נוספת תמורתו. פסילת רשיונו ספק אם הייתה מעיקרה מוצדקת, שכן המערער לא השתמש ברכב לביצוע עבירותיו ולא נהג בכלי רכב. על כל פנים, בהיותו בעל מוסך במקצועו, סיכוייו להשתקם לאחר שחרורו מן המאסר תלויים לא במעט בהיותו בעל רשיון נהיגה.

התוצאה אם כן היא שאנו מקבלים את הערעור במובן זה שהחיוב בקנס ופסילת רשיון הנהיגה שהוטלו על המערער בבית-המשפט המחוזי מתבטלים. עונש המאסר והמאסר המותנה שנגזרו עליו יעמדו על כנם.