פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 8598/20
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
יצחק שטרית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 9.12.2020 בעפ"א 36253-03-20 שניתנה על ידי
כב' השופט אלון אינפלד
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בתמצית שבתמצית, המסכת העובדתית נשוא ההליך עניינה בתביעת עיריית באר שבע לפינוי הפסולת מחצר ביתו ומביתו של המבקש, המצוי ברח' ממשית 7 בבאר שבע. ביום 11.6.2019, בסיומו של דיון במעמד הצדדים, הורה בית המשפט לעניינים מקומיים בבאר-שבע למבקש לפנות את הפסולת עד ליום 15.8.2019 (להלן: החלטת הפינוי ). ואולם, בחלוף המועד שנקבע, לא השלים המבקש את מלאכת הפינוי, וחלף זאת הגיש מעת לעת בקשות שונות למתן ארכה לסילוק המפגעים לבית המשפט לעניינים מקומיים, ותוקפו של צו הפינוי הוארך פעם אחר פעם. בסופו של יום, ורק בתום תקופת הארכה האחרונה שניתנה, הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע על החלטת הפינוי, ולצדה בקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. חרף זאת, המבקש נמנע באופן עקבי מלהתייצב לדיונים שנקבעו בערעורו, באופן שהביא למחיקתו.
בחלוף זמן קצר, המבקש הגיש בקשה לביטול ההחלטה על מחיקת הערעור לבית המשפט המחוזי בטענה כי ההזמנות לדיונים שנקבעו הומצאו לכתובת הלא נכונה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וקבע מועד חלופי לדיון בערעור, אך לצד זאת מצא שלא לעכב את החלטת הפינוי נוכח סיכויי הערעור הקלושים. על רקע האמור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הפינוי לבית משפט זה (ע"פ 6001/20), וביום 2.9.2020 ניתנה החלטה (כב' השופט דוד מינץ ), ובה עוכב ביצוע החלטת הפינוי וזאת " לפנים משורת הדין נוכח המועד הקרוב לשמיעת הערעור ". המבקש לא התייצב גם לדיון זה בבית המשפט המחוזי ובית המשפט הורה על מחיקת הערעור בשנית, ועל עיכוב ביצוע החלטת הפינוי למשך כשבועיים על מנת לאפשר למבקש לפנות בבקשה לביטול החלטת המחיקה או לחלופין לערער עליה לבית משפט זה. לאחר שפרק הזמן שהוגדר חלף זה מכבר, הגיש המבקש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע ההחלטה, וזו נדחתה בהחלטה נשוא הערר דנן.
לאחר עיון בבקשת הערר על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. למבקש ניתנו הזדמנויות רבות, בזו אחר זו, להשלמת הפינוי לו התחייב בהחלטה מיום 11.6.2019. בית המשפט המחוזי אף הגדיל ונתן למבקש, לפנים משורת הדין, שורה של הזדמנויות לבוא ולשטוח את טענותיו בערעור, ובבקשתו לעיכוב ביצוע, אולם הוא נמנע, פעם אחר פעם, מלהתייצב לדיונים שנקבעו בעניינו. במצב עניינים זה, ומשניתן למבקש יומו בבית המשפט, על ערכאותיו השונות, סברתי כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא.
אי לכך, הערר על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע נדחה.
ניתנה
היום, ה' בטבת התשפ"א (20.12.2020).
ש ו פ ט